קטגוריה: קינוחים

כחלק מוועדת התרבות של היישוב בו אני גרה (כן, כן ), הרגשתי שחייבים בתקופת הקורונה היבשה הזו לחשוב על משהו שבכל זאת אפשר לעשות, משהו

קראמבל פירות לא פחות ממצוין כבר יש כאן בבלוג, אליו אני כבר שנים חוזרת שוב ושוב, כל פעם הרכב אחר של פירות עולה למגרש ותמיד

זוכרים שהייתה תקופה (לא כל כך מזמן..) שכולם אפו את עוגיות הנוטלה הידועות ב-3 מרכיבים (כוס נוטלה, כוס קמח וביצה אחת, במקרה ולא הכרתם –

למרים, חברתה ושכנתה של דודתי זיוה, יש כמה וכמה מנות מוצלחות עד מאד שהולכות איתה יד ביד כבר שנים. יצא לי לטעום כבר כמה מקינוחיה

באחד מסופי השבוע לפני הסגר השני, רוני וזיו התארחו אצלנו והגיעו מצוידים בנקניק שוקולד שרוני הכינה יחד עם הילדים באותו הבוקר. בבת אחת היא החזירה

העוגה הבאה שייכת לאותו ז'אנר של עוגות שהכי כיף ליישר לצד הקפה (כמו עוגת הפירורים המושלמת ועוגת הקוקוס ושוקולד צ'יפס למשל). יש לה טעם מעודן

אחת הדמויות המרכזיות ביישוב בו אני גרה, מאותן נשים שהקלישאה "מתי היא נחה?!" רלוונטית אליהן היא כרמית. אם בחינוך, בקהילה, בתרבות.. ידה בכל ובעיקר בעשייה

היום נצרף עוגה בחושה מנצחת נוספת להיכל הבחושות המעולות של touchfood (שנציגות נחמדה שלהן תמצאו בפוסט הזה).

כשהבנות שלי היו קטנות, העוגיות האהובות עליהן היו דובשניות הכי הכי פשוטות. הייתי הולכת עם שקית קטנה בתיק, שבמקרי חירום, כמו סשן צרחות באוטו למשל

המלבי הוא אחד הקינוחים שמשפחתי הכי הכי אוהבת. לא משנה כמה חידושים אכין, למלבי תמיד יהיו המון קונים. האמת היא שכבר שנים מיקה בתי הבכורה

לפני מספר שבועות, הוריי טיילו בצפון ועצרו לביקור בראש פינה אצל רחלה המהממת, שפינקה אותם בארוחה שווה במיוחד ולקינוח הגישה אינטרפרטציה מיוחדת ביותר לבקלאווה, שהייתה