אני לא מקורית במיוחד כשאני מצהירה שטוטו היא כבר שנים בטופ פייב של המסעדות האהובות עליי בארץ.
השף ירון שליו, המוכשר כשד, פיצח איזשהי נוסחה שפשוט עובדת פיקס – אי אפשר ליפול שם. לכל אחד מאוהבי טוטו המסורים יש את הכמה מנות שהוא נאמן להן, אשר עליהן לפעמים מפנטז בהקיץ.
לא אשקר, רוב המנות האלו עשירות ומלאות בפחמימות (ועוד לא התחלנו לדבר על מחירן, כן?) אבל פעם ב-, כשרוצים להתפנק, ישנה כתובת במגדל המוזיאון בתל אביב שהיא sure thing.
מאז פתיחת הבלוג בפברואר ביקרתי כבר כמה פעמים בטוטו וכל פעם הרגשתי כי הביקור לא היה ה-ביקור שעליו אכתוב לכם. אלו בעיקר היו דייטים ספונטניים עם אורן על הבר (הכי כיף דייט על הבר בטוטו!!), בהם חלקנו מעט מנות ושתינו איזה קוקטייל, שניים.
המתנתי בסבלנות (כמה לא אופייני…
) להזדמנות בה "נפתח שולחן" על מנת לכתוב את הפוסט הראוי – והנה יום הולדתה של אמי, אהובתי, הגיע בתחילת החודש וסיפק לי את התירוץ לו חיכיתי.
השולחן העגול (האהוב עליי לקבוצה שמונה יותר מ-4 סועדים) הוזמן לשעה 21:30 בערב יום שלישי. על אף שהמסעדה לא הייתה מלאה, בכל זאת נאלצנו להמתין כ-20 דקות עד שיתפנה השולחן היות והקבוצה לפנינו לא הזדרזה להתפנות. כמובן שהציעו לי שולחן חלופי, אך התעקשתי על העגול, אותו הזמנתי.
בליווי לא מעט קולות עצבניים התיישבנו לקראת עשר סביב השולחן. יחד עם התפריטים חולקו לנו כוסות קאווה על חשבון הבית, עשינו סוויץ' (רובינו, לא אנקוב בשמות..) ופצחתי בהזמנה קלה יחסית למשפחה הפרסרית שלי, בהתחשב בשעה.
התחלנו עם הלחם הנפלא של אדון שיפון (18 ₪) המגיע בליווי חמאה, זיתים משובחים, רסק עגבניות בשמן זית – הפרטנר המושלם של כל פת לחם באשר היא.
לא הרבה אחריו התחילו שאר המנות לטפטף לשולחן: סלט עלים ירוקים, שקדים לבנים וגבינה בשלה בוינגרט פריגור בסגנון "Alain Passard" – שם מפוצץ במיוחד לסלט חסה מרענן, קריספי ונפלא (66 ₪). הגבינה המעולה יחד עם הקראנץ' של השקדים והוינגרט המדויק – חוברים לעלים, לבצל הסגול ולצנונית ויוצרים סלט חסה קלאסי וטעים במיוחד. התחלה נפלאה יחד עם הריוחה רזרבה 2005 המשובחת שנמזגה לכוסות (שנבחרה על ידי אבי, הסומלייר המשפחתי).
מתפריט הספיישלים הוזמנו שתי מנות: אספרגוס ירוק בשיא העונה (98 ₪. כן לא טעיתי במחיר 
) ומנת הרינג הולנדי ואנשובי כבוש (68 ₪). מנת הדגים הכבושים הוזמנה לאבי, גיסתי ואחי הגדול שמבחינתם אלו בין המאכלים המענגים ביותר שיש (דעה שאני ממש לא שותפה לה. אני את האנשובי שלי אוהבת במצב צבירה טחון בתוך רוטב קיסר ) – ניכר שהם מאד נהנו ממנה. כאשר מנת אספרגוס עולה קרוב ל-100 ש"ח, מצופה מהמקלות הירוקים להיעמד ולהתחיל לרקוד סמבה על הצלחת לפחות, נכון? אז זהו שלא. האספרגוסים, האהובים ביותר על משפחתי, היו עבים, מוצקים ומשובחים במיוחד, אך ממש לא הצדיקו את מחיר המנה.
לגבי המנה הבאה, לא לקחתי צ'אנסים ומראש הזמנתי שניים ממנה: דג נא, סלט עשבים פריכים, פלפל חריף, יוגורט ושמן זית (84 ₪). ממבט ראשון נדמה כי מדובר במנה ראשונה פשוטה ביותר: כמה פרוסות דג, יוגורט וסלט ירוק קצוץ.. אז זהו שלא! כשה"פשוט" נעשה באופן הטוב והמדויק ביותר, הוא עולה על כל מנה מסובכת בעיניי. מדובר בשילוב טעמים ומרקמים מנצח: הסשימי אינטיאס הוא הפרש שבפרש, הסלט הוא הכי פריך וטרי, בשילוב עם מידת העוקצנות והקראנץ' האידיאלית, תוסיפו לכל זה יוגורט נפלא המחבר בין כל הפרודוקטים – עילוי.
גם הצלחתן של שתי המנות הראשונות הבאות הינה ודאית כאשר פותחים כאן שולחן: חציל שרוף באש גלויה בדיוק כמו שאתם זוכרים (64 ₪) ו- סלט קלאמרי קר, גרגרי חומוס, שמן זית ויוגורט בצלים מתקתק (62 ₪). החציל השרוף הוא רך ומעושן, בדיוק כמצופה, בליווי מטעמים שונים כמו גבינה מלוחה, יוגורט, פלפל חריף ורסק עגבניות. סלט הקלאמרי הקר, גם באותה שפה, לוקח את הקלאמרי למחוזותינו עם טעם ותיבול מזרח תיכוני קליל וכיפי.
הפיצות של "טוטו" הם שם דבר ומזמן נפתח עבורן מועדון מעריצים, שהנמנים בו מכנים אותן הפיצות הטובות בישראל. לטעמי, פיצת ה-"Bianca" עם פטריות יער ובייקון (82 ₪) לבטח טוענת לכתר. גם מי שאינו אוכל בייקון ייהנה ממנה עד בלי די גם בלעדיו. הפיצה דקה, קריספית אך עם זאת מענגת ומושחתת. כמה שהיא טעימה.. אין לתאר. יצוין כי, מי שאוהב את הפיצה שלו יותר by the book, יהלל את הפיצה הקלאסית פיקנטית עם רוקט (66 ₪ ).
שתי מנות הפסטה הבאות, יכולות להיכנס ל hall of fame הקולינארי של תל אביב בעיניי (לא בכדי שתיהן, יחד עם הפיצה המהוללת שכתבתי עליה קודם, נכללו כבר בלא מעט רשימות של "המנות הכי.." בכל מיני מגזינים). תאמינו או לא, ישנם מעגלים בהם השאלה אם אתה מאנשי הניוקי ערמונים או טורטליני זנב שור היא הגיונית וסבירה. לכל אחד יש את הפייבוריט שלו. אני מכירה מישהי שלטענתה שאלה זו מקבילה לשאלת האבא או אמא.. והיא לא התלוצצה . קבלו תיאור קצר של שתי המנות ותחליטו מה יותר מדבר אליכם, אם בכלל.
ניוקי תפו"א וריקוטה, ערמונים ופרמג'יאנו רג'יאנו (88 ₪, ישנה אפשרות גם להזמין מנה קטנה יותר ב-68 ₪) – מדובר בעננים הנמסים בפה בשילוב ערמונים ארומטיים בטעמי אדמה (במובן הטוב ביותר) וגילוחי פרמז'ן משובח – כל המרכיבים הללו יוצרים הרמוניה מדהימה של טעם וטקסטורה.
טורטליני זנב, ציר עגל, ירקות פירה סלרי (92 ₪, ישנה אפשרות גם להזמין מנה קטנה יותר ב- 72 ₪). המנה הזו הרבה יותר טעימה ממה שהיא נשמעת: הטורטליני היפיפיים ממולאים בבשר אשר בושל לאורך שעות רבות והגיע למצב הכי נימוח וארומתי שקיים. הכיסונים שוחים בציר סמיך דביק ומתקתק העוטף ומזגג גם את הירקות ומהווה מצע מדהים לפירה סלרי (ואני בכלל לא אוהבת סלרי – אבל כאן הוא לגמרי עובר ובגדול!).
יצוין כי שתי המנות צולמו לאחר שהתחלנו לנבור בהן, ככה שתוסיפו עוד איזה טורטילינוש או שניים לתמונה 
.
מנה נוספת שהוזמנה מתפריט הספיישלים (בעיקר עבור אמי) היא טרין כבד אווז מפריגור, סלט אנדיב, וינגרט וניל ושמן אגוזים (138 ₪). מהסיבות הידועות, אנחנו כבר צורכים הרבה פחות כבד אווז מבעבר במשפחתי, אך היות וחגגנו לאמי יום הולדת וזהו אחד המאכלים האהובים עליה, הלכנו והתענגנו עליו.
שקלנו אם להמשיך ולהזמין עוד כמה מנות או לעשות מעבר חד לקינוחים. השעה הייתה מאוחרת ומילפיי משולחן ליד כבר צד לנו את העין, כך שלא היה מקום להתלבטות רבה. הבענו איפוק והוזמנו "רק" שלושה קינוחים: מלבי תאנים (48 ₪) מתפריט הספיישלים, לבחירתה של ילדת היום הולדת המאוהבת במלבי בכל צורה ומרקם. המלבי אכן היה מצוין ומרענן , כמו שמלבי צריך להיות, בתוספת תאנים טריות ומתוקות, עוגת סולת וסורבה פירות יער – מנה קיצית, מופלאה ומומלצת לסיום ארוחה כבדה.
אם רק היינו מסיימים פה, עניין ה"קלילות" יכול היה להישמע אמין, אך המשכנו עם פאבלובה (48 ₪) קלאסית וטובה. למען ההגינות אודה שהיא לא ממש השאירה רושם, היות והמילפיי הגיע יחד עימה לשולחן וגנב לה את כל ההצגה. ממש לא משחק הוגן.
קינוח ה- מילפיי (54 ₪) של טוטו גבירותיי ורבותיי הוא- הוא כנראה הקינוח הטעים בארץ. הוא מגיע בליווי שואו מקדים, בו המלצר שופך רוטב טופי חם ומשגע על מגדל בצק העלים והפטיסייר העגול והגבוה ולאחר מכן חותך אותו עם סכין, ככה שכל שנותר לעשות הוא להתנפל. אך זהירות, ברגע שמתחילים, אי אפשר להפסיק! הטופי, הגלידה, הפטיסייר ועלי הבצק מתערבבים יחד על הכף ואחר כך בפה לחטא המתוק הטוב והמענג ביותר.
דידינו החוצה, מבושמים מיין ומאוכל משובח. השעון נשק לחצות ויום הולדתה של אמי כמעט וחלף..
מזל טוב ממזי שלי 
