פוקאצ'ה חלומית

היום אשתף אתכם בהתמכרות החדשה והכל כך מסוכנת אצלנו בבית – הפוקאצ'ה! אין אחד שלא מתאהב בה: רכה ואוורירית מבפנים, קריספית ושומנית מבחוץ (בקטע הכי טוב, כן? ). ברגע שמתחילים.. פשוט אי אפשר להפסיק… השאלה היא פשוט לאיזה אסכולה אתם שייכים: לבוצעים או למיישרים? .

נכון, זהו לא המתכון הראשון לפוקאצ'ה שאתם (או אני) פוגשים.. רצו אצלי במטבח כבר אי אלו פוקאצ'ות לאורך השנים, אך רק כשהגיעה הווינרית האמיתית – בחרתי להציג אותה בפניכם.

מה הופך אותה למנצחת הגדולה אתם שואלים? ובכן.. הסוד שלה הוא בעצם ההכנה (הקלה…) מראש! את הפוקאצ'ה שלנו צריך לתכנן יום קודם.. שלב שנמשך בדיוק שתי דקות על השעון, ואז הבצק נכנס למקרר למנוחה של לפחות 12 שעות (ועד 24 שעות). למחרת יש עוד התפחה של 2-4 שעות (תלוי באקלים), ולאחר מכן מתקבלת הפוקאצ'ה הכי טעימה וקלה להכנה שיש (רק עם המתנות בין שלב קליל אחד לשני).

המנוחה הארוכה של הבצק במקרר עושה לו פלאים. ומה שנחמד כאן שזהו ממש מתכון של "שגר ושכח". כמה כיף לגלות ביום האירוח את הבצק התפוח במקרר.. כל שנשאר לעשות הוא להעניק לו כמה ליטופים עם שמן זית, להעביר לכלי משומן, לתת לו מנוחה נוספת, שוב ללטף בקצת שמן זית (מוטיב חוזר במתכון), לעשות גומות בבצק בעזרת האצבעות, לזרוע מלח ים איכותי (ממליצה בחום על מלדון, מי שמכיר) ולהכניס לתנור.

מבחינת עבודה – יש כאן 5 דקות במצטבר, אז אנא אל תתנו לשעות ההמתנה בין לבין להבריח אתכם – גם אתם יכולים לאפות פוקאצ'ה מהחלומות. כפי שציינתי, שמן הזית מבקר בכל שלבי ההכנה, אז אנא הקפידו להשתמש בשמן זית טעים ואיכותי שישדרג את הפוקאצ'ה שלנו פלאים. למען הסדר הטוב רשמתי במתכון מידות של שמן זית לפי כפות, אך זילוף נחמד של שמן זית בכל פעם שהוא מופיע יעשה יופי של עבודה, אין באמת צורך להוציא את הכף. אשתף אתכם, כי אלולו שלי גם לא מוותרת על הטבילה בשמן זית (יחד עם בלסמי) לאחר יציאת הפוקאצ'ת מהתנור.

שימו לב כי חשוב להכניס את הפוקאצ'ה לתנור החם מיד לאחר שעושים את הגומות – כך נקבל את הפוקאצ'ה הכי יפה ואוורירית שיש, עם אותן גומות אופייניות וכיסי אויר מהממים בתוך הבצק. במתכון המצולם אפיתי פוקאצ'ה אחת גדולה בתבנית מלבנית מרופדת נייר אפייה (משומן בשמן זית), אך כמובן שאפשר לחלק את הבצק גם לכמה פוקאצ'ות קטנות יותר (כמו המוארכות שהרבה פעמים מגישים במסעדות).. איך שמתחשק לכם.

מבחינת קמח, גם קמח לבן "רגיל" יתאים למתכון, אך אם במקרה יש לכם קמח לחם או קמח לפוקאצ'ה (אני השתמשתי בשל pivetti) – מה טוב. לעניין השמרים, השתמשתי בשמרים אינסטנט יבשים רגילים, שלאחר שאני פותחת אותם אני שומרת בשקית סגורה במקרר. אם גם אתם בפוביית שמרים, כמו רבים וטובים שאני מכירה, זהו יופי של מתכון לשחרר אתכם ממנה!

התכוננו להודות לי (או לחילופין לא לסלוח לי לעולם ) עבור גילוי המתכון הנפלא הזה. סיפור אמיתי:  בפעם הראשונה שאפיתי את הפוקאצ'ה הזו שלחתי לחברותיי את ההודעה הבאה: "אמא'לה לא נעים לי מעצמי איזה פוקאצ'ה הכנתי". Need I say more?

מצרכים:

4 כוסות קמח

2 כפיות מלח

2 כפיות שמרים יבשים אינסטנט

2 כוסות מים חמימים (ערבבו 1/2 כוס מים רותחים עם כוס וחצי מים קרים)

כ-4 כפות שמן זית במצטבר

מלח ים אטלנטי

הוראות הכנה:

מכניסים לקערה גדולה את הקמח, המלח והשמרים ומערבבים.

מוסיפים את המים הפושרים ומערבבים היטב עם לקקן עד שנוצר בצק דביק.

מזלפים כ-1 כף שמן זית מעל הבצק, עם הידיים עוטפים הבצק בשמן, יוצרים מעין כדור, עוטפים הקערה ומכניסים למקרר למינימום 12 שעות ועד יומיים.

מוציאים מהמקרר ומוציאים אויר מהבצק על ידי כמה לחיצות וגירוד הבצק מצידי הקערה.

מוזגים כף שמן זית על הבצק, עם הידיים עוטפים את הבצק בשמן הזית ובעזרת קיפולים מצידי הקערה יוצרים מעין כדור. מעבירים לתבנית מרופדת נייר אפייה מעט משומן בשמן זית, מסובבים כך שהבצק כולו יעטף בשמן ומניחים בצד ל-2-4 שעות.

מחממים את התנור לחום של 220 מעלות.

מוזגים עוד כ-1-2 כפות שמן זית על הבצק ועם האצבעות מורחים אותו על פני הבצק.

בעזרת האצבעות יוצרים גומות בבצק, מפזרים מלח ים גס איכותי ומכניסים למדף המרכזי של התנור למשך כ-25 דקות או עד שזהוב.

עד הפעם הבאה,

מיכל