ריבת תותים נוסטלגית

הדפס מתכון הדפס מתכון
Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

באחד מבקרי חופשת הפורים האחרונה, הזמנתי ספונטנית את חברותיי לארוחת בוקר עם הילדים.

היה אמור להיות יום סגרירי וגשום, אך כמו שקורה לעיתים קרובות – התחזית הייתה אולטרה שגויה וזכינו בבוקר שמשי ונעים במיוחד.

הילדים העסיקו אחד את השני בהנאה רבה, כך שאנחנו זכינו לבוקר של כיף אחת עם השנייה (סביב שולחן האוכל כמובן). קרנושה המדהימה, הצעירה שבחבורה, התנדבה להביא סלט טונה ו”על הדרך” פינקה גם בצנצנת ריבת תותים של סבתא “גברת צימר” האחת והיחידה  תבדל”א.

סבתא “גברת צימר” או בשמה האמיתי, עניה, היא סבתו של “עודד לוי”, בעלה של קרנושה. הלוי’ז גרים בצמוד אליה ומכאן תולדות שמה המפורסם “גברת צימר”. בתקופה בה קרן ועודד הצעירים עברו להתגורר ביחידה שנדמתה לצימר קטן ורומנטי (לפני עידן שלושת הזאטוטים..), כל פעם שגילו שחסר להם איזה משהו, פנו לסבתא עניה או בשמה השני “גברת צימר” (בהשראת המערכון הידוע של “ארץ נהדרת” מאותה תקופה של הפילוסים .. זוכרים?).

מאז נולדו שלושת הלווים הקטנים וגברת צימר הפכה בטבעיות ל”סבתא גברת צימר”. עד היום ככה הבנים באמת קוראים לסבתא רבא המדהימה שלהם. מדוע מדהימה אתם שואלים? אז ככה, חוץ מהכנת ריבת תותים היסטרית, יש עוד כמה דברים ברזומה של סבתא גברת צימר, הייתי מהמרת שכנראה הלוז שלה עמוס ומעניין יותר משל רובנו – האישה הזו פשוט אלופה!

דוגמאות אתם רוצים?  דוגמאות תיכף ומיד תקבלו. מפאת כבודה של סבתא גברת צימר לא אנקוב בגילה, אך כן אספר לכם כי יש כבוד.  האישה לא נחה לרגע: מתנדבת בקונסרבטיון שלוש פעמים בשבוע, סיורי מוזיאונים הם עניין שבשגרה, כך גם ישיבה בבתי קפה עם חברות, הליכות בפארק יחד עם אחיה, צעידות עם ווק מן על האוזניים ופודל אימתני לצידה.. דמיינו את כל אלו יחד עם חיוך גדול פרוש על פניה. סבתא גברת צימר היא הדוגמא החיה והנושמת למשפט “זה לא הגיל, אלא התרגיל”!

נאחל לה עוד המון שנים של עשייה, שמחה והנאה ושתמשיך לתת השראה לכל הסובבים אותה – גם לאלו כמוני שנמצאים במרחק כמה מעגלים ממנה.

נחזור לבוקר פורים השמשי.. כפית אחת מריבת התותים העיפה אותי מיד על גל נוסטלגי מטורף למטבח הקטן, הצפוף, החמים ומלא הניחוחות של סבתא ריקה שלי ז”ל. ריבה בטעם של פעם. בדיוק את אותה קונוטציה הריבה עשתה לאביגוש ולנתי האהובות – בום טראח לסבתא. משמע חברים, יש בידינו מתכון פשוט וטוב שמפיק Good Ol’ Homemade Jam – לפעמים, באמת שאין יותר טוב מזה. סבתא ריקוש האהובה כל כך שלי (שלמרות שעברו 14 שנים מאז שנפטרה, עדיין כל כך חסרה לי ) אהבה לפתוח את הבקרים שלה עם כוס קפה ופרוסת לחם מרוחה במרגרינה (כן, מרגרינה ) וריבה הום מייד. לאחר הכנת ריבת התותים של סבתא גברת צימר השבוע, ישבתי (דווקא בשעת אחר הצהרים, אבל למה סתם להתעכב על פרטים זניחים?) עם פרוסה מרוחה בנדיבות בחמאה (!) וריבה, כוס קפה מהבילה ליד והרגשתי הכי קרובה לסבתא ריקה שלי מזה שנים . אין ספק שאחזור על ריטואל זה בקרוב.

מצרכים:

מצרכים לריבה

קילו תותים ללא החלק הירוק.

  • בערך שתי חבילות של התותים שנמכרים בסופר השכונתי.. תבקשו לשקול אם רוצים לדייק.
  • את התותים הגדולים חתכו לשניים ואת הקטנים השאירו שלמים.

3 וחצי כוסות סוכר

  • Don’t panic
  • במתכון המקורי יש קילו תותים על קילו סוכר – כלומר 5 כוסות!
  • לפי המתכון של סבתא גברת צימר יש להשתמש ב-800 גר’ סוכר – כלומר 4 כוסות.
  • אני הרשיתי לעצמי להוריד עוד חצי כוס (גדושה) ועדיין יצא מעולה – לגמרי מספיק מתוק.
  • מה שכן.. היות והסוכר הוא החומר המשמר של הריבות, ייתכן והריבה תעמוד פחות בהצלחה במבחן הזמן. האמת, אני לא צופה שנדרש למבחן זה לאור קצב החיסול (הממוקד) שלה .
  • בכל מקרה תמצאו בתחתית הפוסט טיפים לשמירת ריבות, כך שאולי במקום כמה שנים היא תחזיק רק שנה או חודשים – שוב מדובר ב non-issue.

מיץ מלימון גדול אחד

בנוסף, נזדקק לצנצנת/צנצנות מזכוכית, אותן נעביר סטריליזציה לפני השימוש. פשוט הכניסו למים רותחים ואז ייבשו לחלוטין.

הוראות הכנה:

מכניסים את התותים, הסוכר ומיץ הלימון לסיר ומבשלים על אש נמוכה, ללא מכסה, כאשר מדי פעם מערבבים ומועכים את התותים עם כף עץ.

  • לפי סבתא גברת צימר, הבישול הוא על אש נמוכה בכדי שהתותים יוציאו את מיצם אך לא יישרפו.

תותים

מיץ לימון על תותים וסוכר

תותים עם סוכר

תותים מתבשלים2

התותים מתבשלים

ניגשים מדי פעם לסיר ומערבבים עד שהריבה מסמיכה. בישול הריבה ייקח בין שעה לשעה וחצי.

הריבה מתבשלת

הריבה מתבשלת2

איך יודעים שהריבה מוכנה?

ברגע שנראה כי הריבה מתחילה להסמיך, מוציאים מעט מנוזל הריבה (בלי פרי) ומניחים על צלחת קרה. מעבירים כף/ הצד ההופכי של כף העץ/ אצבע (אם אתם אמיצים) באמצע “שלולית” הריבה, על מנת ליצור מעין חריץ. אם שני חלקי הריבה לא מתאחדים מיד ונשארים מופרדים, או במילים של סבתא גברת צימר “במידה וגדות נהר הריבה לא מתחברות בשנית” – הריבה מוכנה.

  • שימו לב: אל תחכו שהריבה תהיה מוצקה מדי.
  • אני אומרת זאת משום שבניסיון הראשון שלי, החמרתי מדי במבחן שלולית הריבה והתוצאה הייתה ריבה צמיגית מדי.
  • בניסיון השני הבנתי כבר שהריבה מוכנה לא הרבה אחרי שמתחילה להסמיך – אנחנו רוצים אותה מעט נוזלית.
  • יש לקחת בחשבון שהיא גם מעט מסמיכה לאחר הקירור.

מבחן הריבה

מעבירים את הריבה המוכנה לצנצנת ומחכים עד שתתקרר לפני שמאפסנים במקרר.

מעבר לצנצנת

הבנות ואני לא התאפקנו והעברנו חלק מהריבה לקערה קטנה, אותה זללנו עם כפית.

בהמשך, עם כמה צנימים, חמאה וכוס קפה..הריבה מצאה את מקומה הטבעי

עם לחם חמאה וקפה

הריבה מקרוב

  1. כדי שהריבה תישמר לכמה שיותר זמן, צריך לשים לב להכניס לצנצנת הריבה רק כפית או סכין נקיים (don’t double dip כמו שאומר שמגי שלי).
  2. מרגע פתיחת הצנצנת יש לשמור אותה בקירור.
  3. דרך אגב, באותו אופן סבתא גברת צימר מכינה את ריבת המשמשים (אני לא מוכנה להיכנע לסוגיית ה”מישמש”!) המפורסמת שלה..
  4. הוציאו את הטוסטר..

ריבה ואביזרים

עד הפעם הבאה,

מיכל

 

 

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

עשוי לעניין אותך גם

Published by

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *