על הפלא, לא פחות, שאני עומדת לספר לכם היום, כבר סיפרתי לכם בעבר, כבדרך אגב, בפוסט הזה של החלות המושלמות שלי.
במסגרת אותו פוסט היללתי בפניכם את "קמח השמרים" של אסם (ולא, לצערי פוסט זה אינו ממומן על ידם ) וסיפרתי לכם בטיפ "האחרון חביב" בתחתית הפוסט, כי על העטיפה הכתומה של אותו קמח מהולל כתוב מתכון לעוגת שושני שמרים שוקולד To die for שהפכה לאורחת קבועה אצלי בבית.
מאז כתיבת אותן שורות, לפני הרבה יותר משנה (איך הזמן טס כשנהנים וכו'), לא תאמינו איזו תפנית דרמטית התרחשה בעלילה.
יום בהיר אחד, ללא התראה מוקדמת ( אפילו לא לי?), חברת אסם הורידה את המתכון המפורסם והמדויק מהפרינט של קמח השמרים. מה לא עשיתי: חרכתי את האינטרנט, שלחתי סוכנים לסופרים שונים בארץ וכלום, המתכון הוחלף במתכון בינוני בהחלט (סורי אסם, אנא קבלו את התנצלותי ). מילא אני, אבל בנוסף, גם חברותיי, שגיליתי להם על האוצר הקליל והממכר, הרגישו את תחושות הריקנות והתסכול ופנו אליי להושיען.
או אז נפל לי האסימון והופיעה ההארה. הרי שלחתי בעבר צילומים של המתכון לכל מיני חברות במצוקה, בטוח אמצא אותו בהיסטוריית אחד הצ'אטים בוואטסאפ.. וכך קרה! הזהב נמצא בצ'אט עם נתקה שלי מלפני יותר משנתיים.. איך היא תמיד מגיעה בשעת צרה זאתי. אין עליה .
אם כן, כעת אעלה אותו כאן, יחד עם הטיפים והשינויים הקטנים שלי שהוטמעו בו במשך השנים וכך הוא לא ייעלם לנו יותר לעולם.
דרמטי משהו, אה?
חכו שתבינו במה מדובר..
שימו לב שלא מדובר בעוגה בחושה של הופ ערבבנו ולתנור.. יש כאן תהליך ארוך יותר (אבל קליל! מבטיחה), שברוטו ברוטו כולל עבודה, התפחות וכו' אורך כ-3 שעות מרגע תחילת הכנת העוגה עד הביס החמים והריחני הראשון.
מצרכים:
קבלו את התנצלותי הכנה על החסרת החמאה המומסת מתמונת המצרכים.. היא פשוט נשכחה במיקרו.. קורה, לא?
לבצק:
3 ו-3/4 כוסות קמח שמרים של אסם
150 גר' חמאה מומסת
2 חלמונים
1/2 כפית שטוחה מלח
1/4 כוס סוכר
1 ו-1/4 כוסות חלב ואו מים פושרים.
- אני ממליצה לערבב חלב קר עם מים חמים: כ-3/4 כוס חלב קר עם 1/2 כוס מים רותחים.
- אם אתם מעוניינים בעוגה פרווה – לכו רק על מים פושרים והמירו את החמאה המומסת במחמאה.
למילוי:
ממרח שוקולד אהוב
- אני לגמרי שייכת למחנה נוטלה, אבל אנשי "שוקולד השחר" מוזמנים ללכת עליו.
- אפשר גם ללכת בכלל על ממרח אחר: ניסיתי בעבר עם ממרח לוטוס שיצא היסטרי! וגם ממרח חלווה לא אכזב.. קיצר הבנתם את הרעיון, נכון?
אופציונאלי: שברי אגוזי מלך
להברשה מעל:
1 ביצה טרופה מדוללת עם כף מים
הוראות הכנה:
מכניסים לקערת המיקסר את קמח השמרים, הסוכר, החלמונים, החמאה המומסת ותערובת החלב + מים ומערבבים על מהירות בינונית במשך כ-5 דקות עד שמתקבל בצק חלק.
לקראת סוף הלישה (נגיד אחרי 4 וחצי דקות..) מוסיפים את חצי כפית המלח וממשיכים לערבב עוד מעט.
- חשוב! לא לשכוח להוסיף את המלח לקראת סוף הלישה.
נותנים לבצק עוד כמה אגרופים (תוספת שלי שלא מוותרת עליה ), מכסים את קערת המיקסר במגבת מטבח לחה (פשוט הרטיבו במעט טיפות מי ברז לפני) ומתפיחים למשך שעה וחצי.
- ברשותכם מעתיקה משפט זה מפוסט החלות:
- מה ז'תומרת "מתפיחים"? מניחים את הקערה בצד, לא בסמוך למזגן או מקור קור אחר, לא מרימים את המגבת וממשיכים לעיסוק אחר.
כשהבצק תפוח, בעזרת ידיים מקומחות (בקמח רגיל), מחלקים את הבצק לשני חלקים, אותם מרדדים עם מערוך, על משטח מקומח (באותו קמח רגיל..) למלבנים בעובי של 1-1.5 ס"מ בערך.
- בלי לחץ. אין שום צורך להוציא כאן מטר, פשוט רדדו למעין מלבנים לא עבים מדי (ראו תמונות).
- נתחיל עם המלבן הראשון, נסיים איתו את המילוי, הגלגול והחיתוך ואז נמשיך לרדד את המלבן השני.
מניחים תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה בקרבת מקום.
מורחים בנדיבות, בשכבה אחידה ובזהירות כדי לא "לפצוע" את הבצק, את אחד מלבן הבצק בממרח הנבחר.
אם רוצים, מפזרים מעל הממרח גם שברי אגוזי מלך.
כעת, מגלגלים בעדינות את מלבן הבצק ליצירת גליל ארוך, אותו חותכים עם סכין חדה לחתיכות של כ-5 ס"מ.
- סלחו למיקה שלי על הלק הקלוקל
מסדרים חתיכות אלו, עם הצד החתוך כלפי מעלה, במעגל על התבנית המרופדת.
ממשיכים באותו אופן גם עם המלבן השני וממשיכים את אותו מעגל, כאשר בסיומו ממלאים גם את תוך המעגל בחתיכות הנותרות (שבקרוב יהפכו לשושנים שלנו).
- לחילופין ניתן למלא תבנית קוגלהוף, קפיצית גדולה או תבניות אינגליש קייק בשושנים.
- לדעתי, האפייה במקרה הזה ישירות על התבנית המרופדת הכי מוצלחת.
כאשר מסיימים עם כל השושנים, מתפיחים לעוד חצי שעה.
מחממים את התנור על חום של 180 מעלות.
מברישים את השושנים בתערובת הביצה הטרופה והמים ואופים למשך כ- 30-40 דק' עד להזהבה (אני מוציאה כבר אחרי 30 דק', תלוי בתנור..).
מגישים חם או בטמפרטורת החדר.
- העוגה נשמרת, עטופה היטב, במשך כמה ימים בודדים.
- ניתן לתת לה חימום קצר בתנור/טוסטר אובן לפני ההגשה אם הספיקה להתקרר ומעדיפים אותה חמימה.
- איזה פינוק!
עד הפעם הבאה,
מיכל