כרובית צלויה אסייתית חריפה
כרובית בתנור, התוספת הנפוצה והבסיסית, שכבר כתבתי עליה בגרסה הטבעית שלה כחלק ממגש האנטיפסטי שלי, מקבלת היום טוויסט בועט בתוספת מעט מרכיבים נוספים.
כרובית בתנור, התוספת הנפוצה והבסיסית, שכבר כתבתי עליה בגרסה הטבעית שלה כחלק ממגש האנטיפסטי שלי, מקבלת היום טוויסט בועט בתוספת מעט מרכיבים נוספים.
בהמשך ישיר למתכון סלט החצילים והפלפלים של נינו, קבלו היום עוד פנינה ממטבחה הגרוזיני האותנטי (or shall I say – גאורגי ).
את המתכון המנצח שלי לגספצ'ו הבאתי לכם בקיץ אשתקד. עמלתי רבות וטינפתי את המטבח שלי אינספור פעמים בשפריצים אדומים עד שהגעתי לנוסחה שהייתי שלמה איתה.
אני מאד אוהבת פטריות: אפויות, מוקפצות, ממולאות (כמו אלו), במרק (כמו זה), כשחקני חיזוק בתוך רוטב עשיר או במרכז הבמה כמו במנה שאני מביאה לכם
אתם במצב "שומר" כרגע ומתחשק לכם איזה נשנוש כיפי, מינוס ייסורי המצפון? מחפשים לגוון את התוספת המשעממת שלכם לצד העוף/דג? תגידו היוש ל-"סטייק כרוב".
היום חברים נעשיר את רפרטואר הרטבים המנצחים שלנו. בנוסף לרוטב המעולה הזה שמקפיץ כל עלה ירוק לרמות על או לרוטב הקיסר האלוף הזה, תייקו בארכיון
כבר יצא לי בעבר לספר לכם על אהבתי לחמאת בוטנים ובעיקר לשילובה באוכל "אמיתי" (כמו במנת העוף הזו וגם בזו). שלא תהיה אי הבנה, פיתה
כשאני מגישה את הסלט המפתיע הזה לשולחן, לרוב אין לאורחיי מושג מה המרכיב העיקרי והמשמעותי של הסלט הזה. תמיד הם מופתעים לגלות כי מדובר בפירורים
כפי שסיפרתי לכם בפוסט של הפשטידת פסטה, תרד וגבינות, יש באמתחתה של אמי כמה מתכוני מרקים משגעים שחוזרים לככב כל שנה עם בוא מזג האוויר
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש