קטגוריה: שוקיים

שנים שאני שומעת על הטבית של משפחת נפתלי האהובה. טבית שלאורך הזמן קיבל אינטרפרטציה אישית והתרחק מהמתכון המקורי של הסבתא שירשה מהסבתא שירשה כנראה מממציא

את מנת העוף בריבת משמש גם ילדים וגם מבוגרים ממש אוהבים. מדובר במנת עוף פשוטה וקלה להכנה, שאת מרבית הכנתה עושים מבעוד מועד, ואז כל

המתכון הבא הוא טייק אוף שלי למנת העוף בקפה הנפלאה של מרים בן חיים, מותיקות היישוב שלנו. לאחר שיחה עם בתה ליאורה, שיניתי מעט את

עם החורף, כרגיל, הגיע הרצון לבשל אוכל ביתי ומנחם- כזה שמתבשל שעות עד שמשחים וממלא את הבית בריח ממכר. חיכיתי וחיכיתי ואכן בשבת החורפית המכובדת

את המנה הזו אכלנו לארוחת צהרים אצל הקמזלים, באותה שבת בה נפרדנו לפני שעברו לחו"ל.

לפני מספר שבועות, הקיץ התחיל לבצבץ וכמו רבות ורבים אחרות/ים גם אני הלכתי לשפר את הופעתי לקראת עונת הכפכפים והסנדלים בסלון היופי השכונתי.

מאז שגיליתי את השילוב המעולה של בלסמי ועוף במתכון המצוין הזה, נפתחתי ונחשפתי לשילובים וגיוונים שונים לצמד הנחמד הזה.

אוהבי האוכל האסייתי, הקוקוס והחריף נא להתפקד. המנה הזו נכללת בקטגוריה של הצ'יק צ'אק ותמיד מוצלח!

במסגרת חיפושיי לגיוון ארוחות הצהרים של משפחתי, נתקלתי במתכון הקליל הבא.

את מנת העוף העשירה והחגיגית הזו טעמתי לראשונה לפני כעשור, באחת ארוחות השישי המפנקות והמהנות אצל מירי ואבי.

   שתי הבנות ה"גדולות" שלי (בנות ארבע וחצי ושש וחצי) אוכלות כל יום ארוחת צהרים בבית. לצד מנות הילדים הברורות כמו שניצל, קציצות, קוסקוס, בולונז