קטגוריה: צמחוני

את המתכון המנצח שלי לגספצ'ו הבאתי לכם בקיץ אשתקד. עמלתי רבות וטינפתי את המטבח שלי אינספור פעמים בשפריצים אדומים עד שהגעתי לנוסחה שהייתי שלמה איתה.

היום אני גאה להציג בפניכם את בן הדוד של סלט הכרוב התאילנדי המעולה הזה (או בגרסה יותר בועטת: his brother from another mother ).

אני מאד אוהבת פטריות: אפויות, מוקפצות, ממולאות (כמו אלו), במרק (כמו זה), כשחקני חיזוק בתוך רוטב עשיר או במרכז הבמה כמו במנה שאני מביאה לכם

בכל חגיגת יום הולדת של אחד מהילדים הג'ינג'ים והמתוקים של נתקוש שלי, חבצה המקסימה מביאה פיירקס ענק וריחני עם פשטידת תירס, שמתחסלת על ידי כל

על הסלט הזה שמעתי רבות עוד הרבה לפני שטעמתי ממנו. ידעתי כבר אז שכנראה ומדובר בשוס אמיתי היות ואותה יעלי, שהעבירה לי את המתכון הקליל

על הפלא, לא פחות, שאני עומדת לספר לכם היום, כבר סיפרתי לכם בעבר, כבדרך אגב, בפוסט הזה של החלות המושלמות שלי.

היום אני מביאה לכם מתכונצ'יק.. מעין טיפ עם בונוסים, אם תרצו.

בשנה החולפת מתכונים של אטריות זוקיני ודומיהם היו כל כך טרנדיים שלא היה ספר בישול/בלוג/פינה בטלוויזיה שלא הציגו את הוורסיה שלהם למנה הבריאה.

במתכון הזה נתקלתי ברפרוף במגזין "על השולחן" בחורף דאשתקד. הייתי על טיסה בדרך לזמן איכות עם הוריי בניו יורק ומיד קרעתי את הדף מהירחון (ראיתי

אתם במצב "שומר" כרגע ומתחשק לכם איזה נשנוש כיפי, מינוס ייסורי המצפון? מחפשים לגוון את התוספת המשעממת שלכם לצד העוף/דג? תגידו היוש ל-"סטייק כרוב".

וואו כמה שהמנה הזו טעימה. אפילו אני, שהכנתי אותה והבנתי תוך כדי כי הפוטנציאל שלה גבוה ביותר, הופתעתי בביס הראשון.

כפי שיצא לי כבר לספר לכם פה, נתקה שלי ילדה לפני חודשיים גוזל מתוק במיוחד. היא שמחה לגלות כי יש מנהג חדש ומבורך ביישוב בו