קטגוריה: צמחוני

באחד מימי שישי האחרונים מאד התחשק לי להכין לזניה, אבל הפעם רציתי ללכת על משהו חדש ושונה (למרות שהלזניות הקבועות שלי מנצחות כל פעם..).

כפי שכבר יצא לי לספר לכם בהרבה הזדמנויות, אני מאד אוהבת ספרי בישול ומטפחת ספריית ספרי בישול שנהיית מכובדת יותר ויותר עם השנים. באחד מעלעוליי

כולם מכירים את סלט תפוחי האדמה והמיונז הידוע "של פעם". היום אני גאה להציג בפניכם גרסה חדשנית וכה טעימה לאותו סלט ידוע (שכבודו במקומו מונח,

לסלט הבא קוראים אצלי בבית סלט סושי – למרות שאין בו לא דג ולא אורז (בגרסה שאציג בפניכם גם אצות אין).

בזמנו, בפוסט של הורניקס, סיפרתי לכם על שטרודל התפוחים המפורסם של סבתי בתור דוגמא למתכון שלעולם לא אביא לבלוג משום הסיבוך שבהכנתו. ובכל זאת, הנה

כפי שאתם כבר יודעים, אני מאד אוהבת סלטים ונהנית מדי פעם לגוון ולהפתיע את עצמי ואת משפחתי וחבריי בסלט חדש. לפעמים, כל שצריך הוא רוטב

על המתכון הבא סיפרה לי דנוני מהודו הרחוקה, אליה עברה עם משפחתה כבר לפני יותר משנה. היא סיפרה לי שבקרב המשפחות בדלהי מדובר בלהיט אמיתי,

כפי שסיפרתי לכם במתכון של הקינואה עם פטריות, בצל ושום, הקינואה נכנסה לרשימת המאכלים הקבועים אצלי במטבח די באיחור, אך מאז שאימצתי אותה, היא צמצמה

הסלט הבא הוא סלט הדגל של מסעדת Malibu Farm  המפורסמת בקליפורניה, הוא נקרא שם "Kale Ceasar", אך אל תטעו לחשוב שמדובר בסלט קיסר רגיל שפשוט

לפני כמה שנים טובות גיליתי את סלטי החיטה, ובפרט את סלט החיטה המושלם של חברתי נטלי, אשר הצגתי בפניכם כבר בימיו הראשונים של הבלוג. לאורך

הסלט הבא נמנה בין הסלטים המנצחים שאמי מרבה להכין, שמוסיף, מגוון, מרענן וצובע כל שולחן (בדומה לסלט החסה הקבוע שלה, לסלט כרוב עם התירס ולסלט

בתחתית המתכון של רוטב הקרמל המלוח הנפלא הזה (איתו חגגתי את פוסט ה-100 שלי, אי שם לפני כ-200 פוסטים.. אבל מי סופר 😀) נתתי לכם,