קוביות קוואקר ולימון
קוראים יקרים, התלבטתי רבות אם לחזור לעלות מתכונים בימים קשים ונוראיים אלו.. אחרי פסק זמן קצר בו ממש הרגשתי שעיסוק באוכל הוא הבל הבלים, החלטתי
קוראים יקרים, התלבטתי רבות אם לחזור לעלות מתכונים בימים קשים ונוראיים אלו.. אחרי פסק זמן קצר בו ממש הרגשתי שעיסוק באוכל הוא הבל הבלים, החלטתי
לאחר שטעמתי פרוסה מעוגת התפוזים האוורירית, הגבוהה והמדהימה של לין האלופה (אותה אחת שהביאה לנו את עוגת הקוקוס ומנת העוף חמוץ מתוק, בין היתר) החלטתי
קיץ. חם. אפילו חם מאד. ולמי יש כוח בכלל לעמוד במטבח ולבשל או לאפות? תוציאו את הגלידה מהמקפיא ותסגרו את פינת הקינוח, לא? אז זהו,
העוגה הזו היא בוננזה אמיתית: עוגה ללא גלוטן, ללא מוצרי חלב ויחד עם זאת – הכי טעימה ומושחתת שתפגשו. מכירים את זה שלא יודעים איזה
דודה שלי מספרת בעיניים בורקות מלאות נוסטלגיה, שבתור ילדה היא הכי אהבה שסבתי היתה אופה לה עוגיות רחת לוקום. היא זוכרת איך היתה מחסלת יחד
כמיטב המסורת, גם עכשיו הגיעה העת להציג בפניכם תפריט שבועות עשיר ומפואר המורכב כולו רק ממתכונים שעלו מאז תפריט שבועות אשתקד. וכרגיל, בעודי עוברת על
בהמשך ישיר למתכון המעולה של פשטידת האטריות והבשר של סבתא של רוני, היום קבלו את אחותה החלבית או בשמה המקורי "פשטידת המקרונים" (כלומר מקרוני ברבים,
העוגה הבחושה, הנפלאה והחמאתית הבאה מעולה עם פרוסות התותים שמפזרים מעליה (שממש עכשיו עונתם הולכת ומסתיימת, כך שיש כאן שימוש מעולה בתותים שכבר לא בשיאם).
כבר לפני כמה שנים עדידס שלי שיתפה אותי כי בבית ילדותה היו מכינים בפסח גם טוסט ממצות (על המחבת) וגם לזניית מצות. שני המאכלים נשמעו
על המתכון הבא סיפרה לי רוני'לה באחת הפעמים שהתענגנו על פשטידת האטריות ובשר המפורסמת של אמה-סבתה. היא גילתה לי, כי מסתבר שישנה במשפחתה גם גרסה
היו כבר כאלה שהקדישו לכרובית המדהימה ספר שלם (ומהמם), אז לא יפתיע אתכם שהחלטתי שהגיעה העת שאני אקדיש לה לפחות פוסט שלם ומכובד, נכון? בחרתי
כבר הרבה זמן שלא כתבתי פוסט המאחד המלצות למתכונים של מאכל מסוים. עשיתי זאת בעבר בכמה הזדמנויות (כמו בפוסט הפטריות, העוף, השוקולד, התותים ועוד) ובכל
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש