רוטב קרמל מלוח (והצעה לקינוח מושלם שאפשר להכין איתו)
איך הזמן טס כשנהנים.. זהו פוסט מספר 100 שאני מעלה לבלוג שלי, מאורע הדורש יחס מיוחד ושונה.
איך הזמן טס כשנהנים.. זהו פוסט מספר 100 שאני מעלה לבלוג שלי, מאורע הדורש יחס מיוחד ושונה.
בהמשך ישיר לפוסט של הקרם קרמל, אני מציגה בפניכם היום את אותו מרקיז שוקולד מדובר, שאת מתכונו העבירה לי גילה בשיחת טלפון לפני ארוחה גדולה,
כשאני מגישה את הסלט המפתיע הזה לשולחן, לרוב אין לאורחיי מושג מה המרכיב העיקרי והמשמעותי של הסלט הזה. תמיד הם מופתעים לגלות כי מדובר בפירורים
היום אני מביאה לכם מתכון של מרק עגבניות קלאסי, נטול התחכמויות, פליקפלאקים ושפאגטים. רק עגבניות (ועוד כמה ירקות.. בכל זאת).
זוכרים שסיפרתי לכם במתכון הזה על אהבתי לעלעול ורפרוף בשלל חוברות הבישול האמריקאיות של אמי בניו יורק?
הקדירה הזו דורשת מינימום של מזג אוויר אפרפר בחוץ. אני לא צוחקת. היא באמת טעימה יותר כאשר הרוח שורקת והשמיים קודרים.
מה דעתכם על מרק קטיפתי, קליל ומהיר, שיחמם את הגוף ומיד יחבר אתכם לתחושת פוך-גשם-אח בוערת?
עד לפני כמה שנים (האמת, שמפה לשם, עברו כבר די הרבה..), לא הייתי מתעסקת בבית עם דגים.
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש