קטגוריה: ללא גלוטן

את המנה הבאה ראיתי בסטורי המגרה של נויקי אהובתי ומיד כתבתי לה שאני חייבת את המתכון. שלא תחשבו שלרגע חשבתי שנוי בישלה את המנה בעצמה,

המון זמן עבר מאז המתכון האחרון של גליה כאן בבלוג. כדי לפצות על התקלה הזו, ביום הצילום האחרון צילמתי לא אחד, אלא שני מתכונים מנצחים

אחרי שהשנה שברתי רצף ארוך שנים של פרסום תפריט לליל הסדר (בכל זאת היו נסיבות מקלות ), אמרתי לעצמי שבחג הבא אין מצב שאני נותנת

זוכרים שפעם היה טירוף סביב סלט הנבטים הסיניים של שגב? הוא היה קראנצ'י, מתוק, חריף וממכר ופשוט אי אפשר היה להפסיק לאכול אותו. רק שהסתמן

גלידת הקוקוס הביתית הזו היא הכי תאילנד שתרגישו בקידומת 972.שלא תגידו שלא אמרתי –  אחרי הפעם הראשונה שתכינו אותה, תכינו לפחות כמות כפולה ממנה בפעמים

חזרתי מיפן! (וואו… מדינה שהתגעגעתי אליה בעודי עדיין שם ), ואיכשהו נוצרה לי שם הפסקה כפויה מהבלוג בעקבות עניינים טכניים. אז עכשיו כשחזרתי, אני שמחה

את הסלט הכל כך פשוט וקל להכנה הזה אודי'לה הכין לנו "על הדרך" באותה ארוחה שסיפרתי לכם עליה במתכון של סלט אפונת השלג, האספרגוס והעגבניות

את המתכון הזה דליתי מאיילת האוסתואופטית המחוננת שלי תוך כדי טיפול. שנים אני שומעת על איילת ואפילו מפנה אליה חברים שונים מבלי ללכת אליה בעצמי,

ב-19 לפברואר 2016 עלה הפוסט הראשון בבלוג בשם "קופצת ליין". אני זוכרת שאמרתי לעצמי "יאללה אני הולכת על זה ומקסימום כמו שאני מתחילה ככה אני

לפני מספר שבועות נסענו כמה זוגות חברים ללילה בצפון, ובין קערות קוקטיילים ומשחקי קופסה שונים (כן, כן!) גם בישלנו יחד ארוחת ערב. נחמד שאני כותבת

כפי שיצא לי לשתף אתכם במתכון של מרק הכוסמת והפטריות המעולה, רק בשנים האחרונות התחלתי להיפתח לכוסמת, ומפה לשם אפשר לומר שאני כבר ממש מחבבת

המתכון הבא של שום קונפי בתנור הוא הכי, אבל הכי, קליל שיש ומהווה את התוספת הכי כיפית שתגישו לצד החלה שלכם בשישי הקרוב. בעצם, השום