קטגוריה: תוספות

בהמשך ישיר למתכון סלט החצילים והפלפלים של נינו, קבלו היום עוד פנינה ממטבחה הגרוזיני האותנטי (or shall I say – גאורגי ).

את העובדה שרוני שלנו, בין יתר מעלותיה הרבים (שדה בשוק ההון למשל..), היא בשלנית בחסד כבר יצא לכם להבין בפוסטים של הצ'ילי קון קארנה ועוגת

לפני מספר ימים, דידי, חברתה האהובה של אמי, שהיא מזמן גם חברה שלי,  באה לקפה וסיפרה על ארוחה מטורפת שבישלה בשבוע הקודם עבור חגיגה משפחתית. 

פתאום הבחנתי בעניין שאינו ברור לי כלל ועיקר: איך יכול להיות ששנה וחצי לתוך הבלוג ועדיין אין לי מתכון אחד של סלק?

היום אני גאה להציג בפניכם את בן הדוד של סלט הכרוב התאילנדי המעולה הזה (או בגרסה יותר בועטת: his brother from another mother ).

אני מאד אוהבת פטריות: אפויות, מוקפצות, ממולאות (כמו אלו), במרק (כמו זה), כשחקני חיזוק בתוך רוטב עשיר או במרכז הבמה כמו במנה שאני מביאה לכם

על הסלט הזה שמעתי רבות עוד הרבה לפני שטעמתי ממנו. ידעתי כבר אז שכנראה ומדובר בשוס אמיתי היות ואותה יעלי, שהעבירה לי את המתכון הקליל

היום אני מביאה לכם מתכונצ'יק.. מעין טיפ עם בונוסים, אם תרצו.

בשנה החולפת מתכונים של אטריות זוקיני ודומיהם היו כל כך טרנדיים שלא היה ספר בישול/בלוג/פינה בטלוויזיה שלא הציגו את הוורסיה שלהם למנה הבריאה.

במתכון הזה נתקלתי ברפרוף במגזין "על השולחן" בחורף דאשתקד. הייתי על טיסה בדרך לזמן איכות עם הוריי בניו יורק ומיד קרעתי את הדף מהירחון (ראיתי

אתם במצב "שומר" כרגע ומתחשק לכם איזה נשנוש כיפי, מינוס ייסורי המצפון? מחפשים לגוון את התוספת המשעממת שלכם לצד העוף/דג? תגידו היוש ל-"סטייק כרוב".

וואו כמה שהמנה הזו טעימה. אפילו אני, שהכנתי אותה והבנתי תוך כדי כי הפוטנציאל שלה גבוה ביותר, הופתעתי בביס הראשון.