קטגוריה: מנה ראשונה

את מנת הצימעס הבאה, קלאסיקה קולינרית אשכנזית, אמי מבשלת לנו בראש השנה ופסח: טבעות גזר מבושלות עם שזיפים מיובשים, חמאה, דבש וסוכר חום.. או במילים

לקראת ראש השנה נשאלתי אם יש באמתחתי מתכון לחלת דבש. "האמת שלא" עניתי, אך הגלגלים בראש כבר התחילו לפתוח מגירות מהעבר. תוך שניות נזכרתי ב-"האני

פטה הכבד המפורסם של שלומית היפיפייה, אמה של סרובינה (שכבר סיפרתי לכם עליה במתכון הנוסטלגי של עוגת התותים הזו), זכור לי עוד מימינו המשותפים בתיכון.

הפיתות האלו הן מהמנות היותר לוהטות במטבחי בחודשים האחרונים. בכל פעם שמתחשק לי להפתיע ולפנק אני פונה אליהן: פיתות פריכות ממולאות תערובת של קוביות דג

גם את לביבות הזוקיני הדקיקות והנפלאות הללו, אמי, האמנית בגוף ובנשמה, אלתרה במטבחה לפני מספר שבועות לקראת אירוח חברים ספונטני.

את הצלחת הבאה אני מרכיבה כבר שנים רבות, והאמת היא שאף פעם לא חשבתי להעלות אותה לבלוג, הרי מדובר בטייק אוף לסלט קפרזה הידוע והאהוב,

את הפשטידה הבאה אני מכינה לפעמים לארוחת ערב, כשמתחשק לנו ארוחת ערב טעימה ומפנקת במעט עבודה, במקום החביתה/סלט/גבינות הרוטיני. גם ילדיי (3/4 מהם אם לדייק

היום נכין, בקלי קלות, סלט אסיאתי צמחוני/טבעוני, פשוט, מרענן וטעים מאד. נשלב קוביות טופו זהובות ומטוגנות עם מעט מרכיבים טריים, רעננים ועוקצניים ונקבל בקלות ובמהרה

מציאות הזויה ביותר עוברת על כוחותינו בימים אלו.

בהמשך לפוסט של הבשר המפורק, בו סיפרתי לכם על ארוחת הסילבסטר האסייתית השווה שבישלתי לחבריי, היום הגיע תורם של החמוצים האסייתיים הפשוטים אך הממכרים שלי,

את גבינת הריקוטה המתובלת הזו טעמתי לראשונה בתחילת סדנה אצל בושי המהממת כנשנוש פותח, לפני שצללנו לסדנה המעולה של עלאא מוסא (שסיפרתי לכם עליה פה).

את המרק הבא אלתרתי לאחת מארוחת השישי האחרונות שלנו, היו לי כמה דלוריות בבית והתחשק לי להכין מרק כתום, אך לחדש: לא ללכת על הכתום