קטגוריה: תוספות

לפני כמה ימי חמישי יצאתי עם חברים טובים לסיור בשוק העתיק בעכו. היה יום שמש מהמם באמצע החורף, השוק היה יפה וססגוני, הים ברקע עשה

לפני כמה חודשים יצא לי לשוב ולסייר בשוק מחנה יהודה האגדי, על כל צבעוניותו, ריחותיו ומטעמיו, ונתקלתי שוב בקיגל מופלא שטעמתי בעבר בסיור מודרך בשוק

את המתכון הקוריאני הבא, אותו למדה לפני שנים מבחורה פיליפינית בלוקסמבורג, העבירה לי צוקי הבלתי נלאית, אחת הבחורות היותר נמרצות שאני מכירה. היא סיפרה לי

המנה הזו נולדה לאחר שחבילה של גזרים צבעוניים צדה את עיניי אצל הירקן. זה היה יום חורפי וגשום וריח צלייתם בתנור מיד עלה באפי.

את המתכון הבא הגיתי בערב שישי סוער וגשום. החלטתי לעשות טייק "עוף" על מנות האורז ועוף האחרונות שהעליתי כאן בבלוג (כמו הסיר עוף ואורז ג'ינג'י

כבר זמן מה שמתחשק לי לעלות לבלוג מתכון לפסטה ורוטב בסיר אחד – כזו שמכניסים אליה את כל המצרכים מראש ופשוט מחכים.

הביסונים החמקמקים האלה קרצו לי לראשונה מ-"שולחן הילדים" בארוחת ערב שהוזמנו אליה אצל עדידס ושי. לא שיש לי טענות לאוכל המצוין שהוגש ב-"שולחן המבוגרים", אך

מארחים לעל האש/בראנץ' ורוצים לפנק במנה קצת יותר מיוחדת לצד הסלטים הקבועים? הגעתם לפוסט הנכון.

הפשטידה הבאה היא אחת הקלות והמוצלחות – מכינים אותה צ'יק צ'אק, בקערה אחת, וכעבור שעה וקצת נהנים בלי רגשות אשם (רק 1/3 כוס שמן זית

הממרח החריף הבא הגיע אלינו היישר ממטבחה המרוקאי של אמא של גיסתה המהממת והיחסית חדשה של אביגוש, ששמה רחל (במלעיל ולא בשום אופן אחר היא

החורף הגיע בשעה טובה ואיתו מגיעים החשקים (לפחות אצלי) לתבשילים מעט כבדים יותר, מנות מנחמות וריחניות שמתחשק לחפור בהן עם כף גדולה.

את המתכונצ'יק הבא לאצבעות בטטות מתובלות קראתי במגזין Cooking Light (מהדורת יוני 2018) בה התגאו הכותבים כי מצאו את הנוסחה לבטטות אפויות פריכות בתנור.