
פסטה ביין אדום
המנה הבאה היא ווינרית אמיתית – כל כך יפה ומרשימה ויחד עם זאת ממש קלה להכנה. שילוב תכונות מנצח ואהוב של מתכון, נכון?

המנה הבאה היא ווינרית אמיתית – כל כך יפה ומרשימה ויחד עם זאת ממש קלה להכנה. שילוב תכונות מנצח ואהוב של מתכון, נכון?

את המנה הבאה אכלתי בארוחת בוקר שהוזמנו אליה אצל רוני וזיו. רוני החליטה לפנק לפנק את זיו באחד המאכלים האהובים עליו, הלא הוא הפול המפורסם

שמו הבולגרי של סלט החצילים, הפלפלים והעגבניות שכבר אספר לכם עליו הוא "קיופולו". דידוש יקירתי (שמוכרת לכם מתפוחי האדמה קווץ' ומרק החצילים, בין היתר) היא

לפני כמה ימי חמישי יצאתי עם חברים טובים לסיור בשוק העתיק בעכו. היה יום שמש מהמם באמצע החורף, השוק היה יפה וססגוני, הים ברקע עשה

את המתכון הקוריאני הבא, אותו למדה לפני שנים מבחורה פיליפינית בלוקסמבורג, העבירה לי צוקי הבלתי נלאית, אחת הבחורות היותר נמרצות שאני מכירה. היא סיפרה לי

המנה הזו נולדה לאחר שחבילה של גזרים צבעוניים צדה את עיניי אצל הירקן. זה היה יום חורפי וגשום וריח צלייתם בתנור מיד עלה באפי.

את המתכון הבא הגיתי בערב שישי סוער וגשום. החלטתי לעשות טייק "עוף" על מנות האורז ועוף האחרונות שהעליתי כאן בבלוג (כמו הסיר עוף ואורז ג'ינג'י

כבר זמן מה שמתחשק לי לעלות לבלוג מתכון לפסטה ורוטב בסיר אחד – כזו שמכניסים אליה את כל המצרכים מראש ופשוט מחכים.

הביסונים החמקמקים האלה קרצו לי לראשונה מ-"שולחן הילדים" בארוחת ערב שהוזמנו אליה אצל עדידס ושי. לא שיש לי טענות לאוכל המצוין שהוגש ב-"שולחן המבוגרים", אך

מארחים לעל האש/בראנץ' ורוצים לפנק במנה קצת יותר מיוחדת לצד הסלטים הקבועים? הגעתם לפוסט הנכון.
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש