קטגוריה: מנה עיקרית

את המתכון הזה דליתי מאיילת האוסתואופטית המחוננת שלי תוך כדי טיפול. שנים אני שומעת על איילת ואפילו מפנה אליה חברים שונים מבלי ללכת אליה בעצמי,

ב-19 לפברואר 2016 עלה הפוסט הראשון בבלוג בשם "קופצת ליין". אני זוכרת שאמרתי לעצמי "יאללה אני הולכת על זה ומקסימום כמו שאני מתחילה ככה אני

בהמשך לסיר קציצות הדגים וסיר הבצלים הממולאים של אנושקה שלי, היום, ובאיחור גדול, אני מציגה בפניכם את סיר הקובה המפורסם שלה. לא סיר אחד, אלא

במסגרת הסדנאות שאני מעבירה מדי פעם בביתי, לפני כשבוע ערכתי בביתי סדנה אינטימית עם הכותרת "סדנת אירוח לחנוכה" בה אפילו הגיחה בהפתעה אורחת מיוחדת במינה

מוקקה (moqueca) הוא סיר דגים ברזילאי מסורתי, שייתכן מאד שמעולם לא שמעתם עליו ומקורו במדינת באהיה שבברזיל. עברו יותר מ-20 שנה מביקורי האחרון בברזיל, כך

בחודשים האחרונים נתחי פילה העוף הפכו לכוכבים אצלי במטבח – אם זה במרינדת חמאת הבוטנים הזו על מחבת פסים, בצ'ילי מתוק , לימון ונענע, באורז

אני מתיישבת לכתוב תפריט זה עם סיומה של חופשת הקיץ הארוכה, הילדים חוזרים למסגרות, השגרה המבורכת מתחילה (אבל רק עד החגים ) והתקווה לשנה חדשה

lettuce wrap הוא שמה של סוג המנה הזו בארצות הברית והאמת שזהו שם הרבה יותר אטרקטיבי מ-"קעריות חסה" . חלקכם אולי מזהים כי זוהי לא

מנת העוף והירקות הבאה נופלת להגדרה של ארוחה שלמה בסיר אחד – רק שהפעם זו תבנית תנור ולא סיר. הוסיפו אורז לבן וסלט קצוץ וארוחה

"הקיפודים של ניר" הוא השם של קציצות העוף והאורז המאודות והמיוחדות האלה. קציצות פרגית מתובלות בנדיבות בניחוחות אסיתיים של ג'ינג'ר, כוסברה וסויה ומצופות באורז עגול.

אני יודעת שאומרים זאת כל שנה, אבל השנה במיוחד אני מרגישה שהזמן טס.. שהשנה הסתיימה עוד לפני שהתחילה. פורים, פסח, עצמאות  – הגיחו ועברו ביעף,