עוף עם אורז בתנור
על המנה הבאה חתומה גליה, אמה האלופה והיפה של מיטלי, אותה אחת שהביאה לנו את סלט הסלרי המוצלח עד מאד (שמסתמן שגם אתם מאאאד אוהבים
על המנה הבאה חתומה גליה, אמה האלופה והיפה של מיטלי, אותה אחת שהביאה לנו את סלט הסלרי המוצלח עד מאד (שמסתמן שגם אתם מאאאד אוהבים
אין כזה דבר יותר מדי סלטים על השולחן. נקודה. אם אפשר שיהיו מגוונים ובצבעים שונים – מה טוב.
מאז שגיליתי את השילוב המעולה של בלסמי ועוף במתכון המצוין הזה, נפתחתי ונחשפתי לשילובים וגיוונים שונים לצמד הנחמד הזה.
את העובדה שרוני שלנו, בין יתר מעלותיה הרבים (שדה בשוק ההון למשל..), היא בשלנית בחסד כבר יצא לכם להבין בפוסטים של הצ'ילי קון קארנה ועוגת
לפני כמה שבועות, כשראש השנה ממש לא היה באופק ורחוק שנות אור מהאג'נדה שלי, קיבלתי שיחה מנטשה, חברתי האהובה, שביקשה (מילה יפה לדרשה ) ממני
לפני מספר ימים, דידי, חברתה האהובה של אמי, שהיא מזמן גם חברה שלי, באה לקפה וסיפרה על ארוחה מטורפת שבישלה בשבוע הקודם עבור חגיגה משפחתית.
איזו מנה מגניבה אני מביאה לכם היום. מנה שמחזירה את המגניבות למילה מגניבה.
פתאום הבחנתי בעניין שאינו ברור לי כלל ועיקר: איך יכול להיות ששנה וחצי לתוך הבלוג ועדיין אין לי מתכון אחד של סלק?
את המתכון המנצח שלי לגספצ'ו הבאתי לכם בקיץ אשתקד. עמלתי רבות וטינפתי את המטבח שלי אינספור פעמים בשפריצים אדומים עד שהגעתי לנוסחה שהייתי שלמה איתה.
מאז שקלטתי, תוך כדי כתיבת פוסט רוטב המיסו הזה, שאיכשהו המתכון שלי לסלמון במיסו ומייפל נפל בין הכיסאות וטרם עלה בבלוג, אינני מוצאת מנוח.
על הקינוח המהיר והקליל הזה, שאין בצידו טיפה אחת של עבודה או הכנה, אלא אך ורק הרכבה פשוטה ברמה המביכה, שמעתי כבדרך אגב.
אני מאד אוהבת פטריות: אפויות, מוקפצות, ממולאות (כמו אלו), במרק (כמו זה), כשחקני חיזוק בתוך רוטב עשיר או במרכז הבמה כמו במנה שאני מביאה לכם
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש