מחפשים להרשים ובגדול? יש לי מילה אחת להגיד לכם: טרין.
המנה הזו נראית הכי פאנסי שיש: כאשר חותכים את הפרוסה הראשונה של הכיכר המסקרנת הזו, נחשפות שכבות צבעוניות, בעלות מרקמים וטעמים שונים, אשר משלימים אחד את השני בהרמוניה נפלאה.
פעם ראשונה שאכלתי טרין דומה היה בשנות העשרה שלי, כאשר התארחנו לארוחת ערב אצל דידוש, חברתה של אמי (שעם השנים הפכה גם לחברה שלי). גם דידי בעלת רפרטואר מנות מרשים ביותר, אך במקרה זה, טרין הירקות וגבינת העיזים המדובר לא היה פרי ידיה, אלא רכישה שווה במיוחד מרפאל האגדי בלוינסקי (בכל זאת בולגריה.. וכן, אני סייקו שזוכרת כל מה שהיא אי פעם אכלה.. כבר עברנו על זה..It is what it is ). לא יכולתי להפסיק ליישר את ה-"עוגה" הנפלאה שבהמשך גם נקנתה מספר פעמים על ידי אמי, לבקשתי. דרך אגב, בהזמנה מראש, גם היום ניתן להזמין מרפאל בלוינסקי את אותו טרין מעולה (רק אם אתם מגיעים בשישי בבוקר קחו בחשבון עמידה בתור של חצי שעה לפחות..).
אך למה להזמין אם אפשר להכין טרין דומה בעצמכם? ועוד כזה שיגרור אחריו תרועות מכל עבר.
לפני מספר חודשים, כאשר ביקרתי את דנוני (אותה אחת מפה) לאחר לידת בנה השלישי והאכיל (באמת, אתם צריכים לראות את הלחיים של הילד הזה..), נפלתי עליה עם בקשה למתכון של מאכל שהכינה לחבר'ה לפני שנים. אלו היו ימים שבהם היו עדיין הרבה יותר מבוגרים מילדים בחבורה (כפי שסיפרתי לכם כאן, המאזן היום ממש התהפך). בתקופה הזאת היה לנו מנהג שכל שנה, פחות או יותר, היינו נוסעים כולנו ללילה איפשהו בארץ. הרעיון היה שכל בית אב מגיע עם מאכל שווה שהכין מבעוד מועד (רואים? אנחנו חבורה פרסרית מימים ימימה, זו לא רק אני..). באותו ערב, סעדנו כולנו בוילה מגניבה בדיר אל אסד (כן,כן), כשברקע קולות ירי מאיזו חגיגה בשכונה , התענגנו על שלל מאכלים שווים.. ביניהם אותו טרין של דנה.
פאסט פורוורד שש שנים, בעקבות בקשתי, דנה חזרה לארכיוני המתכונים של אמה ולאחר חיפוש לא קצר, דגה בחכתה את אותו מתכון. עם שליחתו אליי, הוסיפה מספר הערות ושינויים, אותם זכרה שביצעה בזמנו במתכון. אימצתי את שינוייה, להם הוספתי עוד מספר התאמות וקיצורים משלי.
לא אשקר, יחסית למתכונים אחרים שאני מעלה בבלוג, יש פה לא מעט עבודה, אך היא אינה מסורבלת או מסובכת כלל ועיקר וגם ניתן לפצלה לשניים, כך שחלק מההכנות תוכלו לבצע יום לפני הרכבת המנה. לאחר הכנת כל המרכיבים, בעת הרכבת הטרין, ישנה ממש מעין "שעת יצירה" (ממש לא שעה, מדובר פשוט ב- figure of speech, כן?), בה שילבתי את מיקה שלי, שנהנתה בטירוף משלב זה.
קחו בחשבון כי בכל מקרה יש להכין את המנה יום לפני הגשתה, על מנת שתישאר יציבה ואחידה ולא תתפרק בעת החיתוך.
המתכון מספיק לשני טרינים (בתבניות אינגליש קייק חד פעמיות), אותם הכנתי לכבוד מסיבת הסילבסטר האחרונה בביתם של נטשה ויאיר (עליה סיפרתי לכם כבר כאן). טרין אחד נזלל באותו ערב, ועל השני משפחתי התענגה ביום יומיים שאחרי. על פיסת לחם שחור וטוב או ככה "נטורל", מדובר במעדן אמיתי (מיכלי – לא אני – אפילו חיממה את הפרוסה שלה והתוצאה הייתה נפלאה).
כמובן, שכמו ברוב המתכונים כאן בבלוג, יש מקום למשחק ושינויים, אותם אציע לכם במהלך הדרך.
מצרכים:
3 כפות שמן זית + שמן זית לזילוף
8 פלפלים אדומים וירוקים
- אני שילבתי 6 אדומים עם 2 ירוקים.
5-6 חצילים קלופים ופרוסים לאורכם, כל חציל לכ-5 פרוסות ארוכות, תלוי בגודלו.
8 זוקיני פרוסים לאורכם
- שדרגתי את הקישואים שבמתכון המקורי בזוקיני, המוצלחים יותר בעיניי.
- גם קישואים יעשו את העבודה.
- לשיקולכם.
2 בצלים קצוצים דק
סלסלה וחצי (בערך) של פטריות שמפיניון פרוסות
ממרח פסטו טוב
- אני הכנתי יום לפני הרכבת המנה את הפסטו הקליל הזה, כוכב קבוע אצלינו בבית, אותו ניתן להכין בחמש דקות בלבד.
- אם אין לכם כוח להכין פסטו ביתי (שוב – מדובר במשחק ילדים), אז השתמשו בפסטו משובח קנוי, לא חסרים כאלה (לרוב בצנצנות קטנות).
- בשני המקרים יישאר לכם אקסטרה פסטו לכמה כריכים משודרגים.
- במתכון המקורי, במקום ממרח פסטו, משלבים תערובת של שלל עשבי תיבול יחד עם רוטב וינגרט – פי שתיים התעסקות! דנוני היא שהגתה את הרעיון להמיר שני שלבים אלו בממרח פסטו אחד מוצלח (כיפאק לדנוני? היי! ).
250 גר' גבינה בולגרית מפוררת
- אני השתמשתי בבולגרית 5%.
- אפשר להמיר את הגבינה הבולגרית בגבינת עיזים כמו "פרומעז" האהובה עליי.
- מה שאני מתכננת לעשות בטרין הבא שלי הוא לשלב בין בולגרית לעיזים – אין סיבה שלא יהיה מוצלח, נכון?
2 תבניות אינגליש קייק חד פעמיות
מלח ים אטלנטי, פלפל שחור טחון טרי
הוראות הכנה:
יום לפני הגשת המנה:
מחממים את התנור לחום של 225 מעלות.
מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה, מניחים עליה את הפלפלים השלמים ומשגרים לתנור החם. כעבור כ-15 דקות, בזהירות רבה, מסובבים אותם. כעבור כ-15 דקות נוספות, כאשר נדמה כי קליפתם נפרדת מהם, מוציאים את הפלפלים מהתנור.
מפזרים בנדיבות מלח על הפלפלים החמים, מכסים במגבת מטבח ומניחים בצד.
- שיטת קליית הפלפלים הזו היא של אמי, מומחית לפלפלים בתחמיץ, אשר קולה פלפלים כבר שנים כל שני וחמישי (טוב, נסחפתי, אבל הבנתם את הכוונה ).
- המתכון המקורי מורה לקלות את הפלפלים על אש גלויה (על הכיריים), מה שעושה הרבה יותר לכלוך ובלאגן מהליך זה בעיניי.
- אל תיבהלו מהמלח שמפזרים על הפלפלים לפני קילופם. לא יהיה ממנו זכר בהמשך.
מנמיכים את חום התנור ל-200 מעלות.
מניחים את פרוסות החצילים והזוקיני על תבניות תנור מרופדות בנייר אפיה, מזלפים מעליהן שמן זית, מתבלים במעט מלח ים אטלנטי ומכניסים לתנור. כעבור כ-15 דקות, כאשר הפרוסות מקבלות מעט צבע, הופכים אותן ואופים עוד כ-15 דקות.
- זמני אפייה משתנים מתנור לתנור, תציצו מדי פעם.
- במתכון המקורי, יש לטגן את החצילים והקישואים (שהמרתי לזוקיני, כאמור).
- אימצתי את המלצתה המבורכת של דנה להמיר את הטיגון באפייה (אין צורך להרחיב במילים על יתרונות מהלך זה מן הסתם.. גם מבטיחה לכם שהוא לא בא על חשבון טעמה של המנה).
בזמן שהחצילים והזוקיני בתנור, מקלפים את הפלפלים ומנקים מהגבעולים והגרעינים (או בשפה מקצועית יותר – מפלטים את הפלפלים). שוטפים את הפלפלים המקולפים ומניחים במסננת עד השימוש.
כעת, מחממים 3 כפות שמן זית במחבת ומטגנים את הבצלים עד שמזהיבים קלות.
מוסיפים את הפטריות למחבת ומטגנים עד שהן מתכווצות והנוזלים שהגירו מתאדים. מתבלים במלח ים אטלנטי ופלפל שחור טחון טרי ומסירים מהאש.
במידה ולא הכנתם את הפסטו מראש, זה הזמן (או שלחילופין בחרתם ללכת על האופציה הקנויה).
מרכיבים את המנה:
מרפדים בניילון נצמד את תבניות האינגליש קייק, כך שהניילון גולש בהרבה מהתבניות (תהיו לארג'ים איתו ).
ראשית, מסדרים את פרוסות החצילים בצפיפות, שתי פרוסות חופפות אחת אחר השנייה (ראו בתמונה) כך שיגלשו משני צידי התבנית – היות ובסוף הן "יסגרו" את הטרין (אוטוטו תראו).
כעת, מניחים שכבה של פלפלים קלויים על שכבת החצילים.
מורחים שכבה של רוטב פסטו ומעליה מפזרים שכבה של פירורי גבינה.
ממשיכים עם שכבה של פטריות ובצל, שאחריה מגיעה שכבה של זוקיני.
- מרגישים כבר כמה זה טובבבב??
- אם ייצא לכם להרכיב את השכבות בסדר מעט שונה, אין צורך להיבהל – לא תהיה השפעה דרמטית על הצלחת המנה – הטעם והיופי לא ישתנו.
חוזרים על שכבות הפלפלים, הפסטו והגבינה.
- אל דאגה, גם אם נדמה לכם כי אין מקום – הטרין הולך להידחס.. הוא מסוגל לקבל הרבה יותר שכבות משנדמה לכם.
מסיימים עם שכבה אחרונה של זוקיני וחצילים שנותרו ומקפלים את שולי החצילים (אותם ראשונים שהנחנו) כך ש"יסגרו" את הטרין שלנו.
מניחים את היצירות שלנו על מגש, מכסים בנייר אלומיניום הדוק ומניחים במקרר כאשר בקבוקי שתיה קלה או פחיות שימורים שכובים עליהם (אני רצינית לגמרי ).
למחרת:
מוציאים את הטרין מהמקרר, מסירים את האלומיניום, מניחים צלחת הגשה מעל התבנית והופכים בבת אחת.
מגישים קר או בטמפרטורת החדר לצד לחם שחור וטוב.
פורסים לפרוסות עבות ומגרות.. וטופחים לעצמכם על השכם.
וואסח!!
עד הפעם הבאה,
מיכל
4 תגובות
ממי שלי…זרקת אותי שש שנים אחורה….עשית לי חשק לאכול גם את זה וגם את החדודים של המתוק שלי….כרגיל….עוד פוסט שעושה חשק לבשל…אוהבת אותך
❤
הי נראה מעולה רק לא הבנתי מה עושים עם שאריות הניילון הנצמד? מכסים את הכל אחרי שכבות החצילים? או שמשאירים מחוץ לתבנית ורק עוטפים הכל בנייר אלומיניום..? תודה
פשוט לכסות את החצילים למעלה עם שארית הניילון ואז לעטוף באלומיניום עם משקל מעל.. בהצלחה!