פורסם ב: מנה עיקרית

פשטידת לברק – פילה דג בקראסט

בלי הקדמות מיותרות, אגש ישר לשורת המחץ:

המנה הזו היא לא פחות מהצלחה מסחררת.

מי שעדיין נרתע מהכנת דגים (ומאז פתיחת הבלוג גיליתי כי יש לא מעט כאלו.. כן עדנה אני מדברת גם עלייך ) – המנה לפניכם היא המושלמת לפריצת המחסום!

מצד אחד היא הכי קלה להכנה – ברמת הלא נעים.

ומצד שני, המנה כל כך טעימה ומרשימה שהיא מתאימה גם להגשה בארוחות חגיגיות שרוצים להרשים בהן.

לא הייתה פעם אחת שהכנתי אותה ולא ביקשו ממני מתכון. לכן לא מפתיע לגלות כל פעם מחדש שהיא ברשימת המתכונים המועדפים של הרבה מחברותיי.

מדובר באחד מהמתכונים האלה שעוברים מפה לאוזן בקלי קלות, נכתבים על פיסת נייר או בהודעת וואטסאפ ומשם במהרה הופכים לפייבוריטים.

אמי קיבלה את המתכון הזה מחברה טובה מאד שלה שקיבלה את המתכון (או גרסה דומה שלו) מדורון, בעל חנות הדגים ביישוב שלנו, שהוא, כצפוי, יודע בדיוק כיצד יש לנהוג עם דגים, כאשר המנטרה שלו היא: כמה שפחות התעסקות – יותר טוב.

ושוב אנחנו מגיעים לנקודה העיקרית בכל הנוגע לדגים – איכות הדג קובעת את איכות המנה, כפי שכבר חפרתי לכם בעבר, למשל בפוסט החריימה.

אני מתארת לעצמי שכל פעם שהמתכון עבר מיד ליד ומאוזן לאוזן הוא קיבל טוויסט/גיוון נוסף – כל ממליץ השאיר את טביעת ידו על המתכון המקורי.

למשל השם "פשטידת לברק" הוא שלי (יותר מעניין מ – "לברק בקראסט בתנור", לא?), פשוט מהסיבה שבהוצאת התבנית מהתנור, הקראסט המצפה את הדגים מכסה אותם לחלוטין, כך שעין בלתי מזויינת (או מיומנת ) עלולה לטעות ולחשוב כי פשטידה חמה וריחנית כרגע הוגשה לשולחן..

הוורסיה הבאה היא האהובה על משפחתי, אך כמובן אפרט כמה אפשרויות גיוון למנה הנפלאה הזו.

כמו בהרבה מתכונים אחרים שכבר העליתי, גם כאן הכמויות משתנות בהתאם לגודל ומספר הדגים שמכינים.

הפעם הכנתי ארוחה לארבעה סועדים בלבד (ארוחה ספונטנית לאחי הקטן, שנהנה מהרבה הזמנות מפנקות מאז פתיחת הבלוג..), אז הסתפקתי בשני דגי לברק מפולטים לארבעה פילטים גדולים. אך יצא לי להכין מנה זו גם לארוחות עם מספר סועדים דו-ספרתי, בהן ממליצה לפחות להכפיל את הכמויות (תלוי במנות האחרות המוגשות באותה ארוחה כמובן).

מצרכים:

4 פילטים של לברק (כאמור: שני דגי לברק מנוקים ומפולטים לארבעה פילטים)

כמובן שניתן להכין מנה זו גם עם דגים אחרים (למשל מוסר ים, בס או דניס), אך אני מכינה אותה רק עם לברק – הדג האהוב עליי.

עלים קצוצים של צרור פטרוזיליה

3-4 שיני שום כתושות

1 וחצי כוסות פירורי פנקו

למקרה ויש כאן מישהו שלא מכיר – פנקו הם פירורי לחם יפניים שאין מה להשוות בינם לבין פירורי לחם מסוגים אחרים מבחינת הקראנץ' והקריספ שלהם. במתכון זה חשוב להקפיד להשתמש בהם ולא להחליפם בפירורים "פשוטים" (במלעיל ) אחרים.

1/2 כוס שמן זית משובח

מלח ים אטלנטי

פלפל שחור גרוס טרי

אופציונלי:

גבינת פרמזן מגורדת (רק גוש שמגרדים טרי, ולא פירורי פרמזן בשקית חלילה)

גרידת לימון

אפונת וואסבי כתושה (שנותנת טוויסט בריבוע)

הוראות הכנה:

מחממים את התנור ל-200 מעלות ומתחילים בהכנת הקראסט:

לתוך קערה מכניסים את פירורי הפנקו, עלי הפטרוזיליה הקצוצים, השום, שמן הזית, המלח והפלפל. מערבבים טוב טוב, אם העיסה רטובה מדי מוסיפים עוד קצת פנקו, לחלופין אם יבשה מדי, מוסיפים עוד קצת שמן זית. טועמים ומתקנים (עוד מלח/פלפל/שום).

כאן המקום להוסיף גם גרידת לימון ו/או פרמזן איכותי מגורד ולערבב אותם פנימה לתוך מרכיבי הקראסט. אם אתם מחפשים טוויסט חריף וקראנצ'י, הוסיפו מעט אפונת וואסבי כתושה לתערובת.
חלופה נוספת אפשרית היא להוסיף גם כוסברה לפטרוזיליה (או אפילו שמיר). לכו על מה שטעים לכם. למרות חיבתי הרבה לכוסברה, אני מעדיפה את המנה הזו על טהרת הפטרוזיליה.
כפי שאתם מבינים, המנה הזו יכולה להיות מאד ורסטילית וכל פעם לצאת קצת אחרת (באותו מאמץ מינימלי), בהתאם למרכיבים שתכניסו לתערובת הקראסט.