עוגת גבינה ופירורים

לקראת חג השבועות הממשמש ובא, אני רוצה לשתף אתכם בעוגה שהולכת איתי כבר שנים – אחת האהובות עליי וממש לא רק בחג הביכורים.

טעמתי אותה לראשונה כחיילת, כאשר מאיה יום אחד הביאה אותה לבסיס בו שירתנו בהוד והדר. סרן שמועתי עשה את עבודתו ותוך דקות בודדות העוגה חוסלה עד הפירור האחרון. רצה הגורל והייתי בין אלו שזכו לטעום פרוסה… והשאר היסטוריה (טוב, קצת הגזמתי בפומפוזיות, אבל תנו לי להתבטא ).

אני חושבת שהמתכון הזה הוא הראשון שאי פעם ביקשתי ממישהו –  זכור לי הדחף הפנימי לדעת כיצד מכינים את העוגה הזו. דרך אגב, אותו דף עליו שרבטתי את הוראותיה של מאיה עדיין איתי (בקופסת המתכונים הנוסטלגית שלי שאני שומרת באחד הארונות הגבוהים במטבח), מוכתם מכל הפעמים שנשלף ונקרא לדגל. הנה, צילמתי לכם אותו:

עוגה זו אינה מתוחכמת, עדכנית ומודרנית – וזה בדיוק מה שאני אוהבת בה. זוהי עוגה עם טעם של פעם, של ילדות, תמימות ושל קיבוץ (מאיה קיבוצניקית, אז הלבשתי גם עובדה זו על העוגה.. נשמע טוב, לא? ).

קבלו סיפור חמוד: את מאיה לא ראיתי שנים רבות ובדיוק השבוע, בעודי בשלבי הכנה של פוסט זה, במקרה נתקלנו אחת בשנייה בבית מרקחת. אחרי סשן של חיבוקים, נשיקות ועדכונים, סיפרתי לה כמה היא במחשבות שלי בימים האחרונים, סביב העוגה הזו. באותה הזדמנות כבר התעניינתי במקור המתכון, אותו לא זכרה לומר – אז ניתן למאיה את כל הקרדיט, מגיע לה.

כאמור, אני מכינה את העוגה הזו לאורך כל השנה – לא רק שאני נהנית לחזור אליה, היא גם הפכה לאחד הפינוקים האהובים על מיקה שלי ואפילו לעוגת היום הולדת הקבועה שאני מכינה לאחת מחברותיי הטובות (מכירות את אלה שמיישרות ומיישרות עוגה שלמה ונשארות עם בטן שטוחה כמו גלשן – אז זאת הבלגית שלי ).

אני מזהירה מראש: מלכלכים ומשתמשים כאן בלא מעט כלים, אך מצד שני, ההכנה היא ממש בגדר משחק ילדים – קלי קלות וצ'יק צ'אק.

מצרכים:

תבנית קפיצית עגולה בקוטר 26 (או פיירקס, שגם עושה את העבודה).

לבצק (לקראסט ולפירורים):

200 גרם חמאה (לא מלוחה)

2 חלמונים

2 כפות סוכר

2 כוסות קמח תופח

למלית:

500 גרם גבינה לבנה 9%

3/4 כוס סוכר + 2 כפות סוכר

1 שקית סוכר וניל

1 מיכל שמנת מתוקה 38%

הוראות הכנה:

מחממים את התנור ל-180 מעלות.

לבצק:

מכניסים את כל מרכיבי הבצק למעבד מזון ומעבדים בפולסים עד שמתאחדים.

מחלקים את הבצק ל- 3/4 ול- 1/4 (בערך, אין צורך להשקיע בזה יותר מדי מחשבה, לא נבחן אתכם בסוף ).

שעת היצירה הגיעה: עם החלק הגדול של הבצק (3/4 מהכמות) מרפדים את תחתית ושולי התבנית שלנו.

• שימו לב, כמו שמיקה בתי אומרת, לעשות "קירות גבוהים" לעוגה.
• אני ממליצה להתחיל בתחתית, לשטח טוב טוב עם האצבעות ולסיים עם דפנות העוגה (אותם קירות).

את החלק הקטן של הבצק (1/4 מהכמות) שטחו בתבנית אחרת שניתן להכניס לתנור (לא משנה איזו, בקרוב לא נזדקק לה יותר).

הכניסו את שתי התבניות לתנור לכ-15 דקות, עד שהבצק מזהיב (שימו לב שלא יישרף).

בינתיים מכינים את המלית:

בקערה גדולה מערבבים את הגבינה הלבנה, 3/4 כוס סוכר ושקית סוכר וניל.

לאחר מכן, מקציפים את השמנת המתוקה יחד עם שתי כפות הסוכר הנותרות במיקסר עד לקצפת יציבה.

מקפלים בעדינות את הקצפת לתוך תערובת הגבינה, עוטפים בניילון ושומרים במקרר עד למילוי הבצק.

מכינים את הפירורים:

בעזרת מזלג, "מגרדים" את הבצק ששיטחנו בתבנית הנוספת לפירורים (טעימים!!  תיזהרו מידיים קטנות וחמודות שחומדות בהם..).

לאחר שהקראסט מתקרר מעט, שופכים עליו את תערובת הגבינה, מפזרים מעל את הפירורים ו –טה דאם!!

עוטפים את העוגה ומכניסים לכמה שעות למקרר עד להגשה.

1. תאמינו או לא, העוגה תהיה אפילו טעימה יותר למחרת.
2. בנוסף, היא מחזיקה כמה ימים טובים בקירור – קשה לי לומר לכם בדיוק כמה היות ולעולם לא נשאר ממנה פירור לאורך זמן..

עד הפעם הבאה,

מיכל