קטגוריה: קלי קלות

לפני מספר ימים, דידי, חברתה האהובה של אמי, שהיא מזמן גם חברה שלי,  באה לקפה וסיפרה על ארוחה מטורפת שבישלה בשבוע הקודם עבור חגיגה משפחתית. 

כפי שסיפרתי לכם בפוסט של הסלמון במיסו ומייפל, עברנו לא מזמן בית.

פתאום הבחנתי בעניין שאינו ברור לי כלל ועיקר: איך יכול להיות ששנה וחצי לתוך הבלוג ועדיין אין לי מתכון אחד של סלק?

עוגת השוקולד ה-"תמימה" שעומדת לפניכם היום מכילה בתוכה מרכיב סודי ומפתיע במיוחד, אפשר להגיד אפילו שנוי במחלוקת.

מאז שקלטתי, תוך כדי כתיבת פוסט רוטב המיסו הזה, שאיכשהו המתכון שלי לסלמון במיסו ומייפל נפל בין הכיסאות וטרם עלה בבלוג, אינני מוצאת מנוח.

על הקינוח המהיר והקליל הזה, שאין בצידו טיפה אחת של עבודה או הכנה, אלא אך ורק הרכבה פשוטה ברמה המביכה, שמעתי כבדרך אגב.

אני מאד אוהבת פטריות: אפויות, מוקפצות, ממולאות (כמו אלו), במרק (כמו זה), כשחקני חיזוק בתוך רוטב עשיר או במרכז הבמה כמו במנה שאני מביאה לכם

על הסלט הזה שמעתי רבות עוד הרבה לפני שטעמתי ממנו. ידעתי כבר אז שכנראה ומדובר בשוס אמיתי היות ואותה יעלי, שהעבירה לי את המתכון הקליל

היום אני מביאה לכם מתכונצ'יק.. מעין טיפ עם בונוסים, אם תרצו.

מקורו של המתכון המצוין שאני מביאה לכם היום הוא בסדנת בישול מעולה שהשתתפתי בה לפני כמה שנים אצל מירי המקסימה.

הפעם הראשונה שטעמתי מ-"מאפינס הגבינה והזיתים של רונצ" הייתה באחת מהדלקות הנר המסורתיות של החבר'ה בחנוכה (כמו זו שסיפרתי לכם עליה פה).