קטגוריה: קלי קלות

מאז שקלטתי, תוך כדי כתיבת פוסט רוטב המיסו הזה, שאיכשהו המתכון שלי לסלמון במיסו ומייפל נפל בין הכיסאות וטרם עלה בבלוג, אינני מוצאת מנוח.

על הקינוח המהיר והקליל הזה, שאין בצידו טיפה אחת של עבודה או הכנה, אלא אך ורק הרכבה פשוטה ברמה המביכה, שמעתי כבדרך אגב.

אני מאד אוהבת פטריות: אפויות, מוקפצות, ממולאות (כמו אלו), במרק (כמו זה), כשחקני חיזוק בתוך רוטב עשיר או במרכז הבמה כמו במנה שאני מביאה לכם

על הסלט הזה שמעתי רבות עוד הרבה לפני שטעמתי ממנו. ידעתי כבר אז שכנראה ומדובר בשוס אמיתי היות ואותה יעלי, שהעבירה לי את המתכון הקליל

היום אני מביאה לכם מתכונצ'יק.. מעין טיפ עם בונוסים, אם תרצו.

מקורו של המתכון המצוין שאני מביאה לכם היום הוא בסדנת בישול מעולה שהשתתפתי בה לפני כמה שנים אצל מירי המקסימה.

הפעם הראשונה שטעמתי מ-"מאפינס הגבינה והזיתים של רונצ" הייתה באחת מהדלקות הנר המסורתיות של החבר'ה בחנוכה (כמו זו שסיפרתי לכם עליה פה).

אוהבי האוכל האסייתי, הקוקוס והחריף נא להתפקד. המנה הזו נכללת בקטגוריה של הצ'יק צ'אק ותמיד מוצלח!

מעשה שהיה כך היה: לפני כמה חודשים, אמי אירחה כמה מחברותיה לערב בנות מהנה, לפי המתכון המנצח של קצת (הרבה) אוכל, קצת יין והרבה חפירות

שנים ארוכות ששוררת מלחמה קרה ביני לבין סלרי.

באחד מבקרי חופשת הפורים האחרונה, הזמנתי ספונטנית את חברותיי לארוחת בוקר עם הילדים.

את הקינוח התותי פרוטי הזה הכינה יובלי המהממת בת ה-14, בכורתה של מאיוש אהובתי, עליהן סיפרתי לכם כבר פה.