קטגוריה: מיונז

לאורך השנים עלו בבלוג סלטי חצילים שונים ומגוונים (בין היתר הקיופולו הבולגרי, סלט החצילים הרומני של אמא שלי וסלט החצילים, חומוס ופלפלים קלויים) אבל דווקא

מדי פעם יוצא לי להתאהב במנות, בביסים, כך שמתחשק לי לחזור אליהם ולפנק באמצעותם פעם אחר פעם. לאחרונה ה-"פוד קראש" שלי היא המנה המאד כיפית

כבר שיתפתי בעבר במספר פוסטים את אהבתי לדגים נאים (למשל במתכונים של הסשימי האסייתי, הסביצ'ה הזה ועוד..). המנה הזו משלבת את אהבתי לדגים נאים והמטבח

בתחילת ימי הבלוג, לפני אוטוטו שש שנים (מה?!?), כתבתי מדי פעם גם על מסעדות שאני אוהבת במיוחד (כתבתי רק על מקומות שנהניתי בהם, לא ראיתי

  סלט תפוחי אדמה "כמו של פעם" כבר יש בבלוג, אותו "סלט מיונז" פשוט וידוע עם הגזר והאפונה. היום אציג בפניכם סלט תפוחי אדמה שונה,

התירס המפורסם של קפה הבאנה הניו יורקי זכה כבר לכל כך הרבה שחזורים על ידי כל כך הרבה אנשים שונים. היום הגיע תורו גם לעלות

קולסלאו הוא סלט הכרוב האמריקאי הקלאסי, אותו סלט שתמיד תמצאו מוגש לצד הברביקיו. גם אצלי בבית סלט זה מאד פופולרי, במיוחד אצל יונתוש שלי, שיכול

סלט תפוחי האדמה הנוסטלגי של חמותי יהודית הוא הכי "של פעם", ברמת שימורי הגזר והאפונה (שמודה שעד להכנת סלט זה טרם יצא לי לרכוש), אך

כולם מכירים את סלט תפוחי האדמה והמיונז הידוע "של פעם". היום אני גאה להציג בפניכם גרסה חדשנית וכה טעימה לאותו סלט ידוע (שכבודו במקומו מונח,

לסלט הבא קוראים אצלי בבית סלט סושי – למרות שאין בו לא דג ולא אורז (בגרסה שאציג בפניכם גם אצות אין).

ביום הבחירות המקומיות האחרון, שהיה גם שבתון מבורך ונפלא, החלטנו בשיא הספונטניות להרים ארוחת "על האש" קטנה בצהרים.

עוגת השוקולד ה-"תמימה" שעומדת לפניכם היום מכילה בתוכה מרכיב סודי ומפתיע במיוחד, אפשר להגיד אפילו שנוי במחלוקת.