קטגוריה: עוף

זוכרים את פוסט הורניקס האגדי? (איך אפשר שלא?  אחד הפוסטים הכי נקראים כאן בבלוג, שכמעט בכל רגע נתון ישנו מישהו צופה בו איפשהו בעולם) אותם

זוכרים שסיפרתי לכם בפוסט של סשימי הסלמון האסייתי על המשלוח הקולינרי הנפלא שקיבלתי מגילה עם חזרתי מחדר הלידה? אז המנה העיקרית והחגיגית של אותו משלוח

אחת המנות האהובות כאן בבלוג היא מנת הפרגיות במרינדה האסייתית הנפלאה – מנה בה פשוט מערבבים את כל החומרים בצ'יק, נותנים לטעמים להיספג ומכניסים לתנור.

המנה הזו נולדה אצלי במטבח מאילוץ. שניה לפני שרצתי מהבית בבוקר הבנתי שלא דאגתי לילדים לצהרים ולא הפשרתי שום דבר. מצאתי במקפיא שאריות בשר ועוף

לאחרונה מאד מתחשק לי כרוב ממולא ביתי, טוב ומנחם. החשק התחיל כשליאת סיפרה לי על סיר הממולאים המגרה שלה ומאז הוא איתי. שיחה אחת נוסטלגית

את המתכון הבא הגיתי בערב שישי סוער וגשום. החלטתי לעשות טייק "עוף" על מנות האורז ועוף האחרונות שהעליתי כאן בבלוג (כמו הסיר עוף ואורז ג'ינג'י

מאז שפתחתי את הבלוג, לפני כמעט שלוש שנים ( R-E-S-P-E-C-T) קיבלתי בקשות חוזרות ונשנות לעלות מתכון של מרק עוף טוב ללא אבקת מרק. היום, סוף

את המנה הזו אכלנו לארוחת צהרים אצל הקמזלים, באותה שבת בה נפרדנו לפני שעברו לחו"ל.

כשנגסתי לראשונה במעטה הפריך והשחום של הקציצה הזאת, שניה לאחר שיצאה מהמחבת, הופתעתי לגלות עד כמה היא טעימה! הרי בואו נודה על האמת, מדובר בקציצת

בעודי מנצלת כמה דקות של שקט בבית (איכשהו קרה שהשעה 17:43 ואני נטולת ילדים ל-ב-ד בבית כרגע), הכנתי לעצמי כוס קפה והתיישבתי קצת לארגן לעצמי

לפני מספר שבועות, הקיץ התחיל לבצבץ וכמו רבות ורבים אחרות/ים גם אני הלכתי לשפר את הופעתי לקראת עונת הכפכפים והסנדלים בסלון היופי השכונתי.