קטגוריה: חלבי

אחת הדמויות המרכזיות ביישוב בו אני גרה, מאותן נשים שהקלישאה "מתי היא נחה?!" רלוונטית אליהן היא כרמית. אם בחינוך, בקהילה, בתרבות.. ידה בכל ובעיקר בעשייה

היום נצרף עוגה בחושה מנצחת נוספת להיכל הבחושות המעולות של touchfood (שנציגות נחמדה שלהן תמצאו בפוסט הזה).

את מנת הצימעס הבאה, קלאסיקה קולינרית אשכנזית, אמי מבשלת לנו בראש השנה ופסח: טבעות גזר מבושלות עם שזיפים מיובשים, חמאה, דבש וסוכר חום.. או במילים

לקראת ראש השנה נשאלתי אם יש באמתחתי מתכון לחלת דבש. "האמת שלא" עניתי, אך הגלגלים בראש כבר התחילו לפתוח מגירות מהעבר. תוך שניות נזכרתי ב-"האני

המלבי הוא אחד הקינוחים שמשפחתי הכי הכי אוהבת. לא משנה כמה חידושים אכין, למלבי תמיד יהיו המון קונים. האמת היא שכבר שנים מיקה בתי הבכורה

פילה דג בתנור הוא אחת המנות הקבועות אצלנו בבית. לרוב אני מכינה אותו הכי פשוט: זילוף של שמן זית, מלח ים, מעט פלפל שחור ואם

ה-קינוח של השנה האחרונה, ללא כל צל של ספק, הוא הכנאפה. לאן שלא מסתכלים, זה מה שכולם אוכלים, קונים, מכינים ומארחים איתו – קינוח השעה.

גם את לביבות הזוקיני הדקיקות והנפלאות הללו, אמי, האמנית בגוף ובנשמה, אלתרה במטבחה לפני מספר שבועות לקראת אירוח חברים ספונטני.

קיץ. חם. אפילו ממש חם. מתחשק קינוח צונן, מרענן ושאינו דורש מגע עם שום מקור חום.

את הצלחת הבאה אני מרכיבה כבר שנים רבות, והאמת היא שאף פעם לא חשבתי להעלות אותה לבלוג, הרי מדובר בטייק אוף לסלט קפרזה הידוע והאהוב,

התלבטתי רבות כיצד לקרוא לדבר הלחמי הטעים כל כך שכבר אציג בפניכם? האם מדובר בגרסה שלי ללאפה? לא.. הרי הלחם הזה הרבה יותר עדין ורך

ביס מהעוגה הבחושה הזו לא מסגיר מהם אותם מרכיבים מיוחדים ההופכים אותה לכזו רכה, עסיסית ומיוחדת.