סלט חצילים ופלפלים של נינו
שלא תגידו שאני לא עם היד על הדופק בכל הקשור לטרנד הגרוזיני שמציף את תל אביב בימים אלו.
שלא תגידו שאני לא עם היד על הדופק בכל הקשור לטרנד הגרוזיני שמציף את תל אביב בימים אלו.
בעקבות המתכון המנצח הזה של key lime pie (מזויף, כי עם לימונים ולא עם ליים, אבל למה סתם להיתפס על קטנות?!), השתלטה עליי נוסטלגיה לתקופה
אין עוררין על כך שהקינוח האהוב על אחי הקטן חגי, או כפי שאני קוראת לו – שמגי (הוא הולך להרוג אותי עכשיו!), הוא key lime
סלט חסה?! את אמיתית? זה מה שיש לך לתת לנו?? אם זה מה שעובר לכם בראש כרגע תנו לי לספר לכם שמעטים האנשים שאוכלים לראשונה
מי לא מכיר את השילוב של סלמון (לא סלומון וממש לא סולומון!) עם רוטב טריאקי? הרי מדובר באחת המנות היותר sure thing שיש.
עם כניסתנו לחדר המדרגות של הבניין העותמני בו שוכן יפו קריאטיב, הצהרתי בפניי שותפותיי לערב כי לא אכתוב אודות ארוחה זו בבלוג.
כבר בפעם הראשונה שהגעתי עם הילדים לבלות אחר הצהרים בביתה (המדהים!) של חברתי עדי, הבנתי שעליי לפתוח את הפנקס, ולהתחיל לאסוף ולאמץ כמה מפנינותיה.
אוקיי הנה אני צוללת! איך פותחים את הפוסט הראשון של הבלוג החדש שלך? אני מתחבטת עם השאלה הזו כבר כמה ימים.. בעצם שבועות.
המרק הזה נולד אחרי שכמה שקיות ערמונים קלופים בואקום ישבו והסתכלו עליי כל פעם שפתחתי את ארון המזווה שלי (ובעקבותיו, אני ממלאה את מלאי השקיות
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש