
מרק גזר ומיסו
בימים האחרונים הסתיו התחיל לבצבץ לראשונה, השמיים נצבעו בגוון אפרפר אהוב ואפילו ירדו כמה טיפות של גשם.
בימים האחרונים הסתיו התחיל לבצבץ לראשונה, השמיים נצבעו בגוון אפרפר אהוב ואפילו ירדו כמה טיפות של גשם.
כרובית בתנור, התוספת הנפוצה והבסיסית, שכבר כתבתי עליה בגרסה הטבעית שלה כחלק ממגש האנטיפסטי שלי, מקבלת היום טוויסט בועט בתוספת מעט מרכיבים נוספים.
בהמשך ישיר למתכון סלט החצילים והפלפלים של נינו, קבלו היום עוד פנינה ממטבחה הגרוזיני האותנטי (or shall I say – גאורגי ).
על המנה הבאה חתומה גליה, אמה האלופה והיפה של מיטלי, אותה אחת שהביאה לנו את סלט הסלרי המוצלח עד מאד (שמסתמן שגם אתם מאאאד אוהבים
אין כזה דבר יותר מדי סלטים על השולחן. נקודה. אם אפשר שיהיו מגוונים ובצבעים שונים – מה טוב.
מאז שגיליתי את השילוב המעולה של בלסמי ועוף במתכון המצוין הזה, נפתחתי ונחשפתי לשילובים וגיוונים שונים לצמד הנחמד הזה.
את העובדה שרוני שלנו, בין יתר מעלותיה הרבים (שדה בשוק ההון למשל..), היא בשלנית בחסד כבר יצא לכם להבין בפוסטים של הצ'ילי קון קארנה ועוגת
לפני כמה שבועות, כשראש השנה ממש לא היה באופק ורחוק שנות אור מהאג'נדה שלי, קיבלתי שיחה מנטשה, חברתי האהובה, שביקשה (מילה יפה לדרשה ) ממני
לפני מספר ימים, דידי, חברתה האהובה של אמי, שהיא מזמן גם חברה שלי, באה לקפה וסיפרה על ארוחה מטורפת שבישלה בשבוע הקודם עבור חגיגה משפחתית.
איזו מנה מגניבה אני מביאה לכם היום. מנה שמחזירה את המגניבות למילה מגניבה.
פתאום הבחנתי בעניין שאינו ברור לי כלל ועיקר: איך יכול להיות ששנה וחצי לתוך הבלוג ועדיין אין לי מתכון אחד של סלק?
את המתכון המנצח שלי לגספצ'ו הבאתי לכם בקיץ אשתקד. עמלתי רבות וטינפתי את המטבח שלי אינספור פעמים בשפריצים אדומים עד שהגעתי לנוסחה שהייתי שלמה איתה.
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש