קטגוריה: טבעוני

כבר זמן מה שמתחשק לי לצאת מקופסת הטחינה שלי.. לשבור את ההרגל, לגוון ולנסות טעמי טחינה חדשים. אך איכשהו תמיד במאני טיים ("כולם לשבת, האוכל

כבר שנים שאני שומעת מנטלי על החרוסת המעולה של אמה, לילי. בשנה שעברה בשלהי חג הפסח, נטלי הגיעה אליי עם צנצנת קטנה ושובבה במיוחד של

מה שקרה לי לפני כמה שנים עם הסלרי, בלי שום הקדמה מוקדמת, מתרחש אצלי לאחרונה גם עם השומר . מיחסים של שלום קר אך מתוח,

שמו הבולגרי של סלט החצילים, הפלפלים והעגבניות שכבר אספר לכם עליו הוא "קיופולו". דידוש יקירתי (שמוכרת לכם מתפוחי האדמה קווץ' ומרק החצילים, בין היתר) היא

המרק הבא הוא הגרסה של דודתי זיוה (שמוכרת לכם מסלט הגזר הזה) למרק כתום. כזכור לכם (יומרני מדי מצידי?), הגרסה של אמי (שכבר לפני שנים

לפני כמה ימי חמישי יצאתי עם חברים טובים לסיור בשוק העתיק בעכו. היה יום שמש מהמם באמצע החורף, השוק היה יפה וססגוני, הים ברקע עשה

את המתכון הקוריאני הבא, אותו למדה לפני שנים מבחורה פיליפינית בלוקסמבורג, העבירה לי צוקי הבלתי נלאית, אחת הבחורות היותר נמרצות שאני מכירה. היא סיפרה לי

המנה הזו נולדה לאחר שחבילה של גזרים צבעוניים צדה את עיניי אצל הירקן. זה היה יום חורפי וגשום וריח צלייתם בתנור מיד עלה באפי.

הסלט הבא הגיח לי בחלום, כמה הזוי שזה נשמע. קמתי בבוקר עם הבנה שחלמתי על סלט עלי תרד עם תותים ופקאן סיני ברוטב וינגרט סמיך

מארחים לעל האש/בראנץ' ורוצים לפנק במנה קצת יותר מיוחדת לצד הסלטים הקבועים? הגעתם לפוסט הנכון.

הממרח החריף הבא הגיע אלינו היישר ממטבחה המרוקאי של אמא של גיסתה המהממת והיחסית חדשה של אביגוש, ששמה רחל (במלעיל ולא בשום אופן אחר היא

את המתכונצ'יק הבא לאצבעות בטטות מתובלות קראתי במגזין Cooking Light (מהדורת יוני 2018) בה התגאו הכותבים כי מצאו את הנוסחה לבטטות אפויות פריכות בתנור.