קטגוריה: ארוחת בוקר

היום אשתף אתכם בהתמכרות החדשה והכל כך מסוכנת אצלנו בבית – הפוקאצ'ה! אין אחד שלא מתאהב בה: רכה ואוורירית מבפנים, קריספית ושומנית מבחוץ (בקטע הכי

בפעם הראשונה שראיתי את המאפה הזה נדלקתי מיד על צורתו – מאפה שמש (מכאן שמו..) עם קרניים שקורעים ומנשנשים, והחלטתי שחייבת בהקדם להעלות לכאן ורסיה

היום אני שמחה להציג בפניכם סלט פרשי ומעולה, שיש לי עליו קראש רציני לאחרונה. סלט שזועק את המילה "רענן" לכל עבר – אם ביוגורט החמצמץ

כולם מכירים סביח – אחת המנות היותר פופולריות בארץ, אותה השרישו יוצאי עיראק בתרבות הישראלית. עם השנים, סביח בפיתה הפכה למנה ישראלית כמעט כמו הפלאפל

את המתכון למצה בריי, או בשמו המעוברת "מציות", אמי ירשה מאמה, סבתא ריקה ז"ל. אמי מספרת שסבתי הייתה מכינה מצה בריי לאורך השנה, ולא רק

עוגת זוקיני? מה זה? סוג של פשטידה?! עוגה, עוגה! מה את אומרת..?

את המתכון הבא מצאתי כתוב בכתב יד במחברת מתכונים ישנה של שכנה יקרה שנפטרה בשיבה טובה. מבחינתי, ספרי מתכונים "של פעם" הם אוצר יקר מפז,

בהמשך ישיר לפוסט של העוף המטוגן, בו התרפקתי על זיכרונות ילדות מהשנים שגרה משפחתי בצפון קרוליינה, היום אני משלמת לכם חוב בדמות הביסקיטס המפורסמים שהיינו

סלט תפוחי האדמה הנוסטלגי של חמותי יהודית הוא הכי "של פעם", ברמת שימורי הגזר והאפונה (שמודה שעד להכנת סלט זה טרם יצא לי לרכוש), אך

לחם תירס הוא אחד המאפים האמריקאים היותר ידועים, אותו אוכלים בעיקר לצד המנה העיקרית, למרות שהוא גם קצת קינוח. נהוג להגישו לצד ברביקיו טוב וקולסלו,

כמו רבים אחרים, גם אני ביליתי בתקופת החגים ביוון היפיפייה, שם אכלתי הרבה צזיקי, סופלקי, גירוס וכמובן פטה על שלל צורותיה – בסלט, במאפים, מטוגנת,