קטגוריה: צמחוני

זוכרים שסיפרתי לכם במתכון הזה על אהבתי לעלעול ורפרוף בשלל חוברות הבישול האמריקאיות של אמי בניו יורק?

היום אני הולכת לשתף אתכם בעוד אחד מהמתכונים הבטוחים והקבועים של אמי (כמו למשל הרוטב המופלא הזה ועוגת הפירות הזו).

לקראת נסיעתי האחרונה לניו יורק, אליה נסעתי לבד (!) לבלות זמן איכות עם הוריי היקרים בעיר האהובה עליי ביותר, החלטתי לפנק את אורן, שנשאר לפקד

וואו. דמיינו פרוסות בננות מתוקות וחמות עטופות בשמיכה מפנקת של קוקוס, פקאן סיני, שמנת מתוקה ועוד דברים טובים, כאשר מעליהם מונח קראסט חמאתי ופריך של

אחד מהכללים היחידים שקבעתי לעצמי עם פתיחת הבלוג היה כי לא אעלה לאתר מתכונים המכילים אבקת מרק.

דמיינו פסטה ברוטב אלפרדו: קרמי, שומי ונימוח. עכשיו דמיינו שאין בה טיפה אחת של שמנת. אף לא אחת.

חברתה של אמי, ניצן, היא המארחת האולטימטיבית. המוטו שלה הוא: לפנק, לפנק ולפנק עוד קצת.

מאז שאני מכירה את הילה ויוסי, אני מכירה את ה-"הפשטידה של יוסי".

קיבלתי החלטה שלא להעלות את המתכון לסלט הזה.

על העוגה הזו צריך להוציא פטנט. לא פחות.