קטגוריה: ירקות

בהמשך לפוסט של הבשר המפורק, בו סיפרתי לכם על ארוחת הסילבסטר האסייתית השווה שבישלתי לחבריי, היום הגיע תורם של החמוצים האסייתיים הפשוטים אך הממכרים שלי,

הסלט הבא נמנה על החבורה האקסלוסיבית של אותם סלטים שיבקשו מכם להכין פעם אחר פעם, אירוע אחר אירוע. אותם סלטים שכולם יבקשו את המתכון שלהם

את המרק הבא אלתרתי לאחת מארוחת השישי האחרונות שלנו, היו לי כמה דלוריות בבית והתחשק לי להכין מרק כתום, אך לחדש: לא ללכת על הכתום

עליי להזהיר אתכם לפני קריאת השורות הבאות: מאפה מסוכן נמצא לפניכם. מדובר במעין גרסה ל-"מאק אנד צ'יז" – רק שפרחי כרובית מחליפים את צינורות הפסטה.

אשתף אתכם כי מעולם לא התלהבתי יותר מדי מכרוב ניצנים. לא שהיו לי יחסי שנאה איתו, פשוט לא נמשכתי אליו בכלל – די התעלמתי מקיומו.

ורסיות רבות למנה הבאה ניתן למצוא במסעדות אסייתיות שונות – משתמשים בחסה עגולה,  טרייה ופריכה ככלי קיבול לתערובת מתובלת כלשהי – בתוספת עשבי תיבול טריים

שמעתם על הפירה של הענק הירוק? טעים וחמאתי כמו פירה תפוחי אדמה רגיל, אך עם תוספת של צבע וכוח? אם לא – היום הוא יום

כולם מכירים את סלט תפוחי האדמה והמיונז הידוע "של פעם". היום אני גאה להציג בפניכם גרסה חדשנית וכה טעימה לאותו סלט ידוע (שכבודו במקומו מונח,

בעלעוליי במגזין הבישול הבריטי Olive נתקלתי בכתבה של כמה עמודים על בישוליה של שפית ממאוריציוס, לא פחות, המגוללת את סודות האוכל המקומי של האי.  במיוחד

לסלט הבא קוראים אצלי בבית סלט סושי – למרות שאין בו לא דג ולא אורז (בגרסה שאציג בפניכם גם אצות אין).

כפי שאתם כבר יודעים, אני מאד אוהבת סלטים ונהנית מדי פעם לגוון ולהפתיע את עצמי ואת משפחתי וחבריי בסלט חדש. לפעמים, כל שצריך הוא רוטב

הפעם הראשונה ששמעתי על הסלט הזה הייתה מאמי, לאחר שטעמה גרסה שלו בטברנה ביוון. אהבתי את הרעיון של לקחת את הקומבו המנצח של אבטיח ובולגרית,