קטגוריה: ירקות

אשתף אתכם כי מעולם לא התלהבתי יותר מדי מכרוב ניצנים. לא שהיו לי יחסי שנאה איתו, פשוט לא נמשכתי אליו בכלל – די התעלמתי מקיומו.

ורסיות רבות למנה הבאה ניתן למצוא במסעדות אסייתיות שונות – משתמשים בחסה עגולה,  טרייה ופריכה ככלי קיבול לתערובת מתובלת כלשהי – בתוספת עשבי תיבול טריים

שמעתם על הפירה של הענק הירוק? טעים וחמאתי כמו פירה תפוחי אדמה רגיל, אך עם תוספת של צבע וכוח? אם לא – היום הוא יום

כולם מכירים את סלט תפוחי האדמה והמיונז הידוע "של פעם". היום אני גאה להציג בפניכם גרסה חדשנית וכה טעימה לאותו סלט ידוע (שכבודו במקומו מונח,

בעלעוליי במגזין הבישול הבריטי Olive נתקלתי בכתבה של כמה עמודים על בישוליה של שפית ממאוריציוס, לא פחות, המגוללת את סודות האוכל המקומי של האי.  במיוחד

לסלט הבא קוראים אצלי בבית סלט סושי – למרות שאין בו לא דג ולא אורז (בגרסה שאציג בפניכם גם אצות אין).

כפי שאתם כבר יודעים, אני מאד אוהבת סלטים ונהנית מדי פעם לגוון ולהפתיע את עצמי ואת משפחתי וחבריי בסלט חדש. לפעמים, כל שצריך הוא רוטב

הפעם הראשונה ששמעתי על הסלט הזה הייתה מאמי, לאחר שטעמה גרסה שלו בטברנה ביוון. אהבתי את הרעיון של לקחת את הקומבו המנצח של אבטיח ובולגרית,

הסלט הבא הוא סלט הדגל של מסעדת Malibu Farm  המפורסמת בקליפורניה, הוא נקרא שם "Kale Ceasar", אך אל תטעו לחשוב שמדובר בסלט קיסר רגיל שפשוט

הסלט הבא נמנה בין הסלטים המנצחים שאמי מרבה להכין, שמוסיף, מגוון, מרענן וצובע כל שולחן (בדומה לסלט החסה הקבוע שלה, לסלט כרוב עם התירס ולסלט

אני מרבה לבשל שעועית ירוקה כתוספת לארוחות שלנו, מדובר באחלה ירק שכל המשפחה נהנית לכרסם, שאם אינו מבושל יתר על המידה, לא הופך לסמרטוטי ושומר