קטגוריה: מנה ראשונה

כפי שכבר סיפרתי לכם (למשל כאן) לפני כמה חודשים ילדתי את רועיקי המתוק. עם הגעתי הביתה מבית היולדות, גילוש המהממת פינקה אותנו בארוחת מלכים פרי

באחד המפגשים האחרונים שלנו, חברתי נטלי, הלומדת תזונה, סיפרה לי על כל מיני מתכונים בריאים שהכינו בלימודים שלה. אקדים ואודה, מרבית המאכלים שתיארה לא ממש

בהתאם למסורת, היום אני מגישה לכם הצעה נוספת לתפריט שבועות, בהתבסס על מתכונים רלוונטיים שעלו כאן בבלוג בשנה האחרונה.

כבר זמן מה שמתחשק לי לצאת מקופסת הטחינה שלי.. לשבור את ההרגל, לגוון ולנסות טעמי טחינה חדשים. אך איכשהו תמיד במאני טיים ("כולם לשבת, האוכל

את הרוטב הבא מתחשק לי להכין כבר זמן רב, ואיכשהו תמיד אני לא מגיעה אליו – במאני טיים כשמכינה סלט ירוק, אני תמיד בוחרת בסוף

המרק הבא הוא הגרסה של דודתי זיוה (שמוכרת לכם מסלט הגזר הזה) למרק כתום. כזכור לכם (יומרני מדי מצידי?), הגרסה של אמי (שכבר לפני שנים

את המתכון הקוריאני הבא, אותו למדה לפני שנים מבחורה פיליפינית בלוקסמבורג, העבירה לי צוקי הבלתי נלאית, אחת הבחורות היותר נמרצות שאני מכירה. היא סיפרה לי

הסלט הבא הגיח לי בחלום, כמה הזוי שזה נשמע. קמתי בבוקר עם הבנה שחלמתי על סלט עלי תרד עם תותים ופקאן סיני ברוטב וינגרט סמיך

מארחים לעל האש/בראנץ' ורוצים לפנק במנה קצת יותר מיוחדת לצד הסלטים הקבועים? הגעתם לפוסט הנכון.

הממרח החריף הבא הגיע אלינו היישר ממטבחה המרוקאי של אמא של גיסתה המהממת והיחסית חדשה של אביגוש, ששמה רחל (במלעיל ולא בשום אופן אחר היא

מאז שפתחתי את הבלוג, לפני כמעט שלוש שנים ( R-E-S-P-E-C-T) קיבלתי בקשות חוזרות ונשנות לעלות מתכון של מרק עוף טוב ללא אבקת מרק. היום, סוף

היום אני גאה מאד להציג בפניכם, באיחור מכובד ביותר, את מגש הבליני המפורסם של אמי. לעיתים קרובות אמי פותחת את האירוח במגש זה שהוא יפה