קטגוריה: מנה ראשונה

מציאות הזויה ביותר עוברת על כוחותינו בימים אלו.

בהמשך לפוסט של הבשר המפורק, בו סיפרתי לכם על ארוחת הסילבסטר האסייתית השווה שבישלתי לחבריי, היום הגיע תורם של החמוצים האסייתיים הפשוטים אך הממכרים שלי,

את גבינת הריקוטה המתובלת הזו טעמתי לראשונה בתחילת סדנה אצל בושי המהממת כנשנוש פותח, לפני שצללנו לסדנה המעולה של עלאא מוסא (שסיפרתי לכם עליה פה).

את המרק הבא אלתרתי לאחת מארוחת השישי האחרונות שלנו, היו לי כמה דלוריות בבית והתחשק לי להכין מרק כתום, אך לחדש: לא ללכת על הכתום

היום אני מעלה את המתכון הראשון ללחם כאן בבלוג – אך אל תתרשמו יותר מדי (או לחילופין- אל תברחו למתכון הבא ) – אין כאן

ורסיות רבות למנה הבאה ניתן למצוא במסעדות אסייתיות שונות – משתמשים בחסה עגולה,  טרייה ופריכה ככלי קיבול לתערובת מתובלת כלשהי – בתוספת עשבי תיבול טריים

"תגידי מיכ, את המתכון לשיפודי סלמון של אודי כבר יש לך בבלוג??", שאלה אותי מיכקה חברתי היקרה. "לא, אבל יש לי תחושה שבקרוב הוא יעלה",

כבד קצוץ הוא מאכל שמרבה להופיע אצלנו בארוחות משפחתיות, אם בחגים ואם בארוחות שישי רגילות – תמיד יש לו "קונים".

זוכרים את פוסט הורניקס האגדי? (איך אפשר שלא?  אחד הפוסטים הכי נקראים כאן בבלוג, שכמעט בכל רגע נתון ישנו מישהו צופה בו איפשהו בעולם) אותם

פוסט זה הוא בבחינת אירוע חגיגי במיוחד בשבילי. היום, בשעה טובה ומיוחדת, אני מתכבדת להציג בפניכם את הגפילטע פיש המפורסם של סבתא מרים (אותה נפלאה

כבר תקופה שדוגרת לי מחשבה בראש להכין סדרה של מתכוני קרוסטיני כיפיים עבורכם. אך יצא שמצילום לצילום, איכשהו, הטוסטונים החמודים והטעימים האלה תמיד נדחקים הצידה.

המנה הבאה, או בשמה הבולגרי המקורי – אינצ'וסה, נמנית בין שלוש מנות הבורקס שהכנו באותו בוקר מהנה שסיפרתי לכם עליו במתכון של הבורקס הזה.