נוח ביסטרו מקומי

חיפשתם לאחרונה מקום נחמד לשבת עם המשפחה לארוחה כיפית, קלילה, טעימה ושקטה?

ואם אפשר אז באזור תל אביב – אבל בלי בעיית חניה.

אז סגרתי לכם את הפינה הזו היום.

חיכיתי וחיכיתי לזמן הנכון לבדוק את נוח ביסטרו מקומי, שנפתח כבר לפני כמה חודשים טובים על חורבות רוקח 73, למרגלות מגרשי הטניס בשדרות רוקח.

כאשר הבנתי כי השפית העומדת מאחוריו היא עינב ברמן (אורנה ואלה, אסיף), רף הציפיות שלי עלה בכמה רמות.

עם כניסתי למסעדה, יחד עם כל החמולה שלי, באחד מערבי שישי האחרונים (כן, אפשר לפעמים לגוון את ארוחת שישי במסעדה – רק מיטיב עם שפיותה של אמא/סבתא ), הבנתי כי נותר אותו וייב רגוע שהיה בזמנו ברוקח 73. כלומר, החלל הוא בדיוק אותו חלל ולא עבר שינויים (למעט עיצוב פנים חמים של מדפים עם פיצ'פקעס "כמו בבית סבתא" סטייל) , המסעדה מוארת, מרווחת ושוררת בה אווירה נינוחה ורגועה. זהו לא המקום להגיע אליו ל-"night out in town" כשרוצים לספוג אוירה ולשמוע מוזיקה כיפית ברקע (כמו פה למשל). זהו מקום נפלא לשבת, לדבר, לראות את כל מי שיושב איתך בשולחן וליהנות מאוכל טרי וטוב.

היות והיו בשולחן רעבים יותר ורעבים פחות, מאתגרים יותר ומאתגרים פחות (כיום אני למודת ניסיון ומגיעה למסעדות עם ילדיי מצוידת בתיק מלא בהפתעות הכוללות דינוזאורים, חוברות צביעה וכו' – אבל זה לפוסט אחר ), החלטנו להזמין מנות לחלוקה באמצע. התפריט מחולק לארבע: קטנות, עיקריות, ראשונות/מרכז שולחן ומנות אחרונות. קצת מוזר בעיניי שבחרו למקם את העיקריות לפני ה-"ראשונות/מרכז שולחן" על התפריט, אבל חפיף.. הרי גם ככה עשינו שיירינג ומיש מש מהכל.

סלסלת הלחמניות הצבעוניות, המונחת על אחד המדפים הסמוכים, קרצה לי עוד לפני שעכוזי נגע בכיסא, ועל כן הוזמנה חיש מהר כעזרה ראשונה: לחמניות גזר, סלק ולחם שאור עם רליש פלפלים ואיולי זיתים (18 ₪). הלחמניות היו רכות וטעימות וגם הלחם היה מוצלח. הגזר והסלק מעניקים ללחמניות צבעים משגעים: גימיק נחמד, שאינו משאיר עקבות טעם של ירקות (וחבל). אוסיף, כי שתי הצלוחיות שמתלוות ללחמים מעולות – גם ממרח האיולי זיתים וגם רליש הפלפלים הפיקנטי.

דג ים נא עם סביצ'ה פפאיה ונבטים חריפים (58 ₪) הייתה מנה מעט מטעה. שימו לב שהסביצ'ה הוא לא של הדג (שהיה מוסר דרך אגב) אלא של הפפאיה והנבטים. אם כן, הדג עצמו היה מעין פרוסות סשימי שהונחו לצד הרי סלטונים קטנים, אותם הציגה המלצרית בתור "סוג של סום טאם" (אותו סלט פפאיה תאילנדי חריף ומפורסם). לולא ההטעיה הזו, ייתכן והייתי יותר נהנית מהמנה, אבל מאחר וכל קשר בינה לבין סום טאם או סביצ'ה טיפה מאולץ ואולי אפילו מקרי בהחלט.. היא מעט אכזבה. הטעמים היו טובים והדג היה טרי – אך עדיין בסך הכל, היא הייתה, איך לומר, "ליד".

מאגף המיוחדים בחרנו בסלט נקטרינות עונתי, המגיע בשילוב של קרעי מוצרלה, כמה סוגי עגבניות, בזיליקום ופסטו. מנה קיצית ופרשית שכיף מאד לנבור בה.

סלט נוסף שנחת במרכז השולחן היה סלט אסיף העונה עם קראסט פיסטוקים (44 ₪), סלט נחמד המורכב מהרבה ירקות שורש צ'אנקיים ופריכים, כמו גזר צהוב וכתום, קולורבי, צנוניות, כרוביות וזוקיני עם בצל אדום, ירוקים ופירורי פיסטוקים קלויים (קצת מוזר לקרוא לזה "קראסט" פיסטוקים", אבל לא נתפס לקטנות..). סלט מקסים לנשנש בין לבין, אבל לא בגדר מנה to write home about.

הניוקי תפוחי אדמה עם סלט פטריות חם, ריקוטה ופקאנים (78 ₪) לעומת זאת, היה פשוט מעולה. הכי comfort food שיש. ניוקי כמו שניוקי צריך להיות, בשילוב ריקוטה, פטריות והמון פרמזן מתקבל "דוז פואה". כדאי לציין, שהפקאנים לא ממש הרגישו קשורים למנה ולגמרי אפשר היה לוותר עליהם לפחות לדעת יושבי השולחן המכובדים.

אותם ניוקי מצוינים כיכבו גם במנה הבאה, רק בגרסה הצרובה שלהם: פילה דג ים , פיסטוקים, ניוקי תפוחי אדמה פריך ומרמלדת שומר (118 ₪). באותו יום פילה הדג היה מוסר נפלא, עסיסי ומלא בטעם, לצד מרמלדת שומר נהדרת (שגם מי שלא מתחבר לטעם האניסי של שומר ייהנה ממנה) ופיסטוקים קלויים (אותם פגשנו גם בסלט אסיף..). כנראה הבינו במטבח של נוח כי יש להם קלף מנצח עם הניוקי, שבגרסתו הצרובה אפילו מוצלח יותר בעיני.

בנוסף, אספרגוס בגריל, פטריות ועגבניות צלויות בשאלוטס ולימון (52 ₪) התחברו יחד לסלט מהנה של ירקות צלויים, מעין סלט אנטיפסטי משובח וטעים.

המבורגר זנב שור, אינגליש מאפין, צ'דר, רוטב חזרת, ברוקולי ותפוחי אדמה צלויים (78 ₪) שהגיע יחד עם צלחת קטנה של מוחמצים הום מייד היה בגדר שיחוק. שמגי, אחי הצעיר, התענג על כל ביס עד לחיסולה עד היסוד של המנה. אל חשש, נתתי טעימה יפה משלי ביצירה – אחרת איך אדע לספר? (אחלה תירוץ מצאתי לעצמי לחפור לכולם באוכל, אה? ). קיצר, בשר הזנב שור טופל כמו שצריך, בבישול ארוך וטוב שהפך אותו לנימוח ונמס בפה כמו שהוא יודע להיות. יחד עם החזרת העוקצנית, הצד'ר, הלחמנייה המיוחדת ושאר ההפתעות – זה היה אחד הביסים הטובים של הארוחה, אם לא "ה" (הבנתם אותי נכון?).

סלחו לי, אך לא צילמתי לכם את מנות הילדים: פסטה בצורה של מחבט טניס (גימיק מעולה!) ברוטב עגבניות/קציצות ברוטב עגבניות. אספר לכם, כי ילדיי היו מאד מרוצים וזללו שלוש מנות בהנאה רבה (עד שליונתן נמאס והחליט לחקור רגלית כל נקודה במסעדה ובמרפסת, למעט השולחן שלנו. כיף.)

הגענו לשלב הקינוחים. פתחו מחברות ורשמו: אם צריך לבחור קינוח אחד שאסור לפספס, ששווה שבירת דיאטה, זהו טארט קוקוס עם קצפת ורוטב שוקולד-קרמל חם (42 ₪). מדובר במעין פאי אמריקאי עמוס בכל טוב: קרם קוקוס עשיר ומשגע בשילוב של קראסט פריך, ענני קצפת מענגים ורוטב ממכר. מתוק to die for. היסטרי.

גם ה-בוואריה בננה ורוטב קרמל-טופי חם (38 ₪) מנה נפלאה לאוהבי הז'אנר. מי שמטורף על מילקשייק בננה/חלב בטעם בננה (אני מכירה כמה כאלה..) – שימו לב, נמצא הקינוח המושלם עבורכם.

לעומת זאת, ריזוטו תפוזים עם סלט פירות העונה (40 ₪), גם מעט מטעה בשמו (בהמשך לדג נא..), משום שבתכל'ס זהו סלט פירות עם כמה גבעות של פודינג אורז. נכון, הפודינג משובח ועשיר והסלט פירות הרענן מתלווה אליו נפלא, אך לא בהכרח היינו מזמינים את המנה לו היינו מבינים במה מדובר.

אם כן, במבט לאחור, למרות שהארוחה לא הייתה אחידה באיכותה, נשאר לנו אחלה טעם בפה של ערב מהנה, טעים וקליל במקום לא מחייב שנחזור אליו בשמחה.