קטגוריה: פרווה

לפני כמה חודשים עדידס שאלה אותי אם יצא לי לטעום את הדגים של ריקי –  דה ז'ה וו קצר הורגש מיד, משום שבדיוק אותו סיפור

המון זמן שלא היה פה מתכון של המאסטרו ניר שמיר.. היום יש פה אחד כזה, אבל פשוט פשוט פשוט. כזה שהתלבטתי אם לעלות, כי מדובר

דנוני, או בשמה האמיתי דנה, הגיעה ארצה לגיחה מהודו הרחוקה ובהזדמנות הראשונה (במסיבת יום ההולדת של יוסקה, אם אתם חייבים לדעת ) סיפרה לי שיש

את הסלט הזה הכרתי לראשונה כאשר מלי הגיעה עם קערה גדולה ויפה שלו לארוחת שישי אצלינו, ועוד לפני שהרכיבה אותו והגישה לשולחן, לא הצלחתי להפסיק

הרבה זמן שלא הייתי פה השנה באופן ספונטני החלטתי שגם הבלוג ייצא איתי לחופשת קיץ וכך קרה. אז מפה לשם לא עלה לפה פוסט חדש

עם הגעת הקיץ לשיאו הגיעה גם שיא עונת החצילים. בקיץ החצילים הכי טעימים, בשרניים וזולים. לאורך השנים עלו בבלוג שלל מתכונים מגוונים ביותר של חצילים

בהמשך למתכון המנצח של לזניית הכרוב, קבלו היום מתכון נוסף שלקחתי מאיתי המוכשר. אולי נדמה לכם שעומד מולכם עוד מתכון של סלט ירוק כלשהו, נכון?

כפי שהבטחתי במתכון של תפוחי האדמה האלה, היום אני שמחה להציג בפניכם עוד מתכון מנצח של גליה. יצא כך שלאחרונה מיטל, ביתה של גליה וחברה

כל מי שמכיר אפילו במעט את הבלוג יודע שאני ממש אוהבת לשלב חמאת בוטנים במתכונים שונים, במיוחד יש לי חולשה למתכונים עם רטבים על בסיס

אנחנו בית שמאד אוהב ארוחת "על האש"  – זו אולי הארוחה שארבעת ילדיי הכי תמימי דעים לגביה. בארוחות האלה אני אחראית בעיקר על התוספות והסלטים

המון זמן עבר מאז המתכון האחרון של גליה כאן בבלוג. כדי לפצות על התקלה הזו, ביום הצילום האחרון צילמתי לא אחד, אלא שני מתכונים מנצחים

זוכרים שפעם היה טירוף סביב סלט הנבטים הסיניים של שגב? הוא היה קראנצ'י, מתוק, חריף וממכר ופשוט אי אפשר היה להפסיק לאכול אותו. רק שהסתמן