החלוצים 3

הדפס מתכון הדפס מתכון
Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

לכבוד יום הולדתו העגול והחגיגי של אופירי, יצאנו ארבעתנו יחד עם רונה הגוזלה, שישנה בעגלה, בערב יום רביעי חמים ונעים לחגוג.

רציתי לנסות מקום חדש ומרגש, על כן נכנסתי לרשימת “המסעדות שעליי לבדוק” (עוד פתק קבוע באייפון שלי) והחלטתי שהפעם הגיע תורה של החלוצים 3, מסעדה שנמצאת ברשימה שלי מזה זמן מה, אך איכשהו, לא ברור מדוע ולמה, עד עכשיו כל פעם דילגתי עליה.

מסעדת החלוצים 3, הקטנה והרומנטית נמצאת, גם היא, במתחם לוינסקי הרותח ממגניבות. בניגוד לאוזריה ולדלידה שגם שוכנות במתחם, הוייב של החלוצים הרבה פחות שמייח ו”חפלתי” ויותר מתאים לדייט מדויק או דאבל דייט משובח.

חברים, כשאני אומרת משובח אני מתכוונת אולטרה משובח, משום שהאוכל לכל אורך הארוחה לא נפל ממצוין. מנות קלאסיות ומהוקצעות (רובן על קו איטליה-צרפת) נחתו על שולחננו אחת אחרי השנייה. בלי טריקים ופליק פלאק’ס באויר – פשוט אוכל טוב וטעים.

יעלי הייתה על אדום, אני על לבן, אופירי על בירה ואורן על סודה -Diversity at its best .

הלכנו על שיירינג איז קיירינג, כמובן, כאשר אני תפסתי (כרגיל) את כיסא מזכירת הקיבוץ.

לחם מחמצת כפרי וחמאה (16 ₪) הגיע ראשון, ואחר כך זכה לריפיל נוסף. לחם רך וטרי עם “קשה” קריספי נפלא בשילוב גוש חמאה במצב רך ומענג. What can go wrong.. וזה עוד לפני הרטבים המעולים שדורשים להעביר בהם איזה ניגוב מכובד.

לחם מחמצתאת הסלט עדשים שחורות, יוגורט, שקדים, לימון כבוש, כוסברה, פטרוזיליה ועגבניה (48 ₪) הזמנו עם היוגורט בצד (בעלי הבעייתי ), מה שלא פגע במיל באיכותה של המנה. מדובר בסלט שמפתיע בכמה שהוא טעים, עם תיבול כל כך מדויק ונכון, אני פשוט חייבת לשחזר אותו בבית בהקדם. שאבנו אותו בשניות, ממש הייתי צריכה להתאפק לא להזמין סיבוב נוסף ממנו (משפט שיכול להתאים לרוב המנות שהזמנו באותו ערב).

סלט עדשים שחורות

בהמשך ישיר לקו מחשבה זה, נברנו בצלחת המרשימה של הסלט מוצרלה, בראוזלה שלנו, אגסים, חסה, בלסמי ואגוזים מסוכרים (66 ₪, שימו לב שאני מעתיקה לכם את שמות המנות אחד לאחד). איזה סלט כיפי מלא בהפתעות מענגות שמרכיבות ביסים מגוונים ומהנים: בשר הבראוזלה הכבוש והמלוח, בשילוב המוצרלה הקרמית עם המתיקות של האגסים, יחד עם פריכות האגוזים המסוכרים ברוטב בלסמי משגע. מי שלא מאמין שסלט יכול להיות מענג – מוזמן להגיע ולהיווכח.

סלט מוצרלה ובראוזלה1

קונפי מוסר ים על טוסט, איולי יוגורט פטרוזיליה, זיתים שחורים, בצל ירוק, גרידת תפוז וסלט עלים (59 ₪) היה קטנטן ונשאב תוך ארבעה ביסים נחמדים ותמימים. זוהי מנה חמודה וטעימה אך לא אחת שבשבילה הייתי חוזרת לכאן (למי שתוהה – כן, בהחלט יש מנות שבשבילן אני חוזרת למסעדות..). מה שכן, סלט העלים שמוגש לצד הטוסט אינו פראייר כלל ועיקר – אל תטעו לחשוב שמדובר בסייד קיק תפל ומשעמם, אין ספק כי החבר’ה כאן יודעים איך לטפל בחסות שלהם.

קונפי מוסר

רק בדיעבד, הבנתי כי פספסתי כאן פולנטה מהטובות בעיר (והופ נמצאה לה סיבה דחופה להגיע לכאן בשנית ובמהרה..). אז, פולנטה מתירס טרי, ציר בקר וכמהין (69 ₪), איך נאמר.. צפי פגיעה .

נתח קצבים (MR), פירה, דמי גלאס (128 ₪) היה דוגמא מושלמת לקלאסיקה במיטבה. כל מרכיב במנה היה מדויק (המילה שחוזרת על עצמה שוב.. ושוב): פירה – שלמות, רוטב דמי גלאס, שכאילו נלקח היישר ממסעדת מישלן עתיקה בפריז ובשר כל כך רך ונימוח. הדממה ששררה בשולחן סביב אכילת מנה זו אמרה הכל.

נתח קצבים

מתפריט המיוחדים הזמנו פאסטה פיצ’י בראגו לחי עגל ופרמזן (89 ₪). הפסטה הייתה הום מייד, כייפית וצ’אנקית כמו שפסטה פיצ’י אמורה להיות, כאילו מאמא איטלקיה עם ידיים מיומנות עומדת במטבח הקטן ומכינה אותה. הרוטב הגס והכפרי, עם הרבה חתיכות בשר קרועות ונוכחות, השתלב נפלא באותו קו.

פיצי ראגו

פילה מוסר צרוב עם פסטת חלמונים בחמאה, לימון וצלפים (128 ₪), גם הוא הוזמן מהמיוחדים וגם הוא היווה הצלחה מסחררת. פילה הדג הצלוי לעילא הונח על ערימת פסטה מושחתת וכל כך טעימה, השוחה (בקטע חיובי בהחלט) ברוטב חמאה מטריף, שיעלי ואני סיכמנו שבכיף היינו אוכלות אותו עם כף כמו מרק (אם לא היה חוסם לנו את העורקים על הדרך ). לראיה, הצלחת הממורקת שנותרה כשסיימנו איתה.

דג על פסטה

בנימה זו, ואחרי סיבוב נוסף של יין ובירה לשותים, הגענו לקינוחים, שגם הם – כמה כיף (!) – המשיכו את קו הקלאסי והמדויק. מוס שוקולד (42 ₪) היה בדיוק כמו שמוס שוקולד צריך להיות: דחוס, עשיר, מריר וממכר. שלבו אותו יחד עם קצפת ופולי קפה קצוצים ותתקרבו בכמה צעדים יפים לגן עדן.

מוס שוקולד

לצד הטירוף השוקולדי שתואר לעיל, נח לו קרפ סוזט (42 ₪) מהסרטים. מנה שהחזירה אותי בטיל למוסד קולינרי מדהים בברצלונה (חשבתם פריז, אה?) בו מלצר בטוקסידו בן 75, שממש מתגאה במקצוע שלו, הכין בפנינו, על עגלה ייעודית, קרפ סוזט לפנתיאון. אני מעיזה לומר כי הגרסה של החלוצים לא נופלת מטעם הנוסטלגיה המאופסן במוחי. אם להיות קטנונית (ואני לא), אולי רק עובי הקרפ, המעט שמנמן, מוריד ממנה במקצת…אך אם כבר, גם על זה, רוטב הקרמל תפוזים המ-ו-ש-ל-ם מחפה (שתבינו שבשוטף תפוזים בקינוחים זה לא ה-go-to שלי). תוסיפו לשלמות הנ”ל פינוק של מסקרפונה משובחת וקבלו את מנת הקרפ סוזט הכי טובה בארץ, no doubt.

קרפ סוזט

אם כן, סיכום הערב לא יכול להיות יותר קליל מזה: אוהבים אוכל משובח פלוס? רוצו לחלוצים 3. נראה מי יגיע ראשון .

 

עשוי לעניין אותך גם

Email this to someoneShare on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

Published by

6 תגובות על “החלוצים 3

  1. איזה כיף לקרוא שוב ביקורת מסעדה ממך אני אוהבת! בדיוק תקעתי חצי פיצה אבל גרמת לי שוב לנזול ריר:*

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *