קטגוריה: כרובית

את המנה הבאה אכלתי בארוחת שישי בסגנון אסייתי אצל קרן וניר. מה שהתחיל בכף-שתיים נגמר בקירוב קערת הקארי אליי ובנבירה מכובדת ביותר. כביכול, זוהי עוד

בהמשך לפוסט של הבשר המפורק, בו סיפרתי לכם על ארוחת הסילבסטר האסייתית השווה שבישלתי לחבריי, היום הגיע תורם של החמוצים האסייתיים הפשוטים אך הממכרים שלי,

הסלט הבא נמנה על החבורה האקסלוסיבית של אותם סלטים שיבקשו מכם להכין פעם אחר פעם, אירוע אחר אירוע. אותם סלטים שכולם יבקשו את המתכון שלהם

עליי להזהיר אתכם לפני קריאת השורות הבאות: מאפה מסוכן נמצא לפניכם. מדובר במעין גרסה ל-"מאק אנד צ'יז" – רק שפרחי כרובית מחליפים את צינורות הפסטה.

לפני כמה שבועות רונצ' סיפרה לי על סלט טבולה כרובית מעולה שזיו והיא אכלו במסעדת מיכאל שבצפון. לא עבר זמן רב מחזרתם הביתה עד שהתחילו

כרובית בתנור, התוספת הנפוצה והבסיסית, שכבר כתבתי עליה בגרסה הטבעית שלה כחלק ממגש האנטיפסטי שלי, מקבלת היום טוויסט בועט בתוספת מעט מרכיבים נוספים.

כשאני מגישה את הסלט המפתיע הזה לשולחן, לרוב אין לאורחיי מושג מה המרכיב העיקרי והמשמעותי של הסלט הזה. תמיד הם מופתעים לגלות כי מדובר בפירורים

דמיינו פסטה ברוטב אלפרדו: קרמי, שומי ונימוח. עכשיו דמיינו שאין בה טיפה אחת של שמנת. אף לא אחת.