
לביבות זוקיני
גם את לביבות הזוקיני הדקיקות והנפלאות הללו, אמי, האמנית בגוף ובנשמה, אלתרה במטבחה לפני מספר שבועות לקראת אירוח חברים ספונטני.

גם את לביבות הזוקיני הדקיקות והנפלאות הללו, אמי, האמנית בגוף ובנשמה, אלתרה במטבחה לפני מספר שבועות לקראת אירוח חברים ספונטני.

מנת הבית שלנו בימי הקורונה, אליה חזרנו שוב ושוב היא אורז מטוגן עם עוף (מוקפץ אורז ועוף). אני נוהגת להכין אותה בשתי ורסיות: בתחילה מכינה

בהמשך לפוסט של הבשר המפורק, בו סיפרתי לכם על ארוחת הסילבסטר האסייתית השווה שבישלתי לחבריי, היום הגיע תורם של החמוצים האסייתיים הפשוטים אך הממכרים שלי,

השנה, סוף סוף, היה לנו חורף כמו שחורף צריך להיות. לעומת כמה מחברותיי שקיללו כל רגע וחיכו שהשמש תחזור לפריים טיים, אני דווקא ממש נהנית

את המרק הבא אלתרתי לאחת מארוחת השישי האחרונות שלנו, היו לי כמה דלוריות בבית והתחשק לי להכין מרק כתום, אך לחדש: לא ללכת על הכתום

עליי להזהיר אתכם לפני קריאת השורות הבאות: מאפה מסוכן נמצא לפניכם. מדובר במעין גרסה ל-"מאק אנד צ'יז" – רק שפרחי כרובית מחליפים את צינורות הפסטה.

אשתף אתכם כי מעולם לא התלהבתי יותר מדי מכרוב ניצנים. לא שהיו לי יחסי שנאה איתו, פשוט לא נמשכתי אליו בכלל – די התעלמתי מקיומו.

בעלעוליי במגזין הבישול הבריטי Olive נתקלתי בכתבה של כמה עמודים על בישוליה של שפית ממאוריציוס, לא פחות, המגוללת את סודות האוכל המקומי של האי. במיוחד

כפי שסיפרתי לכם במתכון של הקינואה עם פטריות, בצל ושום, הקינואה נכנסה לרשימת המאכלים הקבועים אצלי במטבח די באיחור, אך מאז שאימצתי אותה, היא צמצמה

את הסלט הבא הכנו "על הדרך" באותה סדנה אצל עדידס שסיפרתי לכם עליה פה. הוא היה כל כך רענן וקליל, שכל הנוכחים החליטו פה אחד
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש