קטגוריה: צמחוני

את המתכון המנצח שלי לגספצ'ו הבאתי לכם בקיץ אשתקד. עמלתי רבות וטינפתי את המטבח שלי אינספור פעמים בשפריצים אדומים עד שהגעתי לנוסחה שהייתי שלמה איתה.

היום אני גאה להציג בפניכם את בן הדוד של סלט הכרוב התאילנדי המעולה הזה (או בגרסה יותר בועטת: his brother from another mother ).

על הקינוח המהיר והקליל הזה, שאין בצידו טיפה אחת של עבודה או הכנה, אלא אך ורק הרכבה פשוטה ברמה המביכה, שמעתי כבדרך אגב.

אני מאד אוהבת פטריות: אפויות, מוקפצות, ממולאות (כמו אלו), במרק (כמו זה), כשחקני חיזוק בתוך רוטב עשיר או במרכז הבמה כמו במנה שאני מביאה לכם

בכל חגיגת יום הולדת של אחד מהילדים הג'ינג'ים והמתוקים של נתקוש שלי, חבצה המקסימה מביאה פיירקס ענק וריחני עם פשטידת תירס, שמתחסלת על ידי כל

כבר זמן רב שמתחשק לי לרקוח איזה קוקטייל קייצי, חדש וכיפי שירענן את השבועות החמים והלחים שעוברים עליי.

על הסלט הזה שמעתי רבות עוד הרבה לפני שטעמתי ממנו. ידעתי כבר אז שכנראה ומדובר בשוס אמיתי היות ואותה יעלי, שהעבירה לי את המתכון הקליל

על הפלא, לא פחות, שאני עומדת לספר לכם היום, כבר סיפרתי לכם בעבר, כבדרך אגב, בפוסט הזה של החלות המושלמות שלי.

היום אני מביאה לכם מתכונצ'יק.. מעין טיפ עם בונוסים, אם תרצו.

בשנה החולפת מתכונים של אטריות זוקיני ודומיהם היו כל כך טרנדיים שלא היה ספר בישול/בלוג/פינה בטלוויזיה שלא הציגו את הוורסיה שלהם למנה הבריאה.

את העוגה היפיפייה שאני מביאה לכם היום ניתן לדמות לאותן נשים מיוחדות, הזוהרות מרחוק, כאילו כרגע יצאו מסשן אינטנסיבי של שימר-ברונזר אצל מאפר מקצועי. רק

במתכון הזה נתקלתי ברפרוף במגזין "על השולחן" בחורף דאשתקד. הייתי על טיסה בדרך לזמן איכות עם הוריי בניו יורק ומיד קרעתי את הדף מהירחון (ראיתי