קטגוריה: צמחוני

כחלק מוועדת התרבות של היישוב בו אני גרה (כן, כן ), הרגשתי שחייבים בתקופת הקורונה היבשה הזו לחשוב על משהו שבכל זאת אפשר לעשות, משהו

בהמשך ישיר לפוסט של העוף המטוגן, בו התרפקתי על זיכרונות ילדות מהשנים שגרה משפחתי בצפון קרוליינה, היום אני משלמת לכם חוב בדמות הביסקיטס המפורסמים שהיינו

לקראת סוף אחת משיחותיי האחרונות עם דידי, היא שאלה כבדרך אגב: "את המתכון למרק ג'ינג'ר שלי כבר נתתי לך?", "מרק ג'ינג'ר?!" עניתי בסקרנות נלהבת "לא!

קראמבל פירות לא פחות ממצוין כבר יש כאן בבלוג, אליו אני כבר שנים חוזרת שוב ושוב, כל פעם הרכב אחר של פירות עולה למגרש ותמיד

באותו אחר הצהרים חורפי בו אמי ואני שחזרנו במטבחי את מרק הבורשט הצמחוני שלה, קפצו לביקור גם דודתי זיוה ושתי בנותיה.

זוכרים שהייתה תקופה (לא כל כך מזמן..) שכולם אפו את עוגיות הנוטלה הידועות ב-3 מרכיבים (כוס נוטלה, כוס קמח וביצה אחת, במקרה ולא הכרתם –

המרק החורפי והעשיר שכבר אספר לכם אודותיו, אינו עומד בהגדרה הקלאסית של מרק הבורשט. אך מנגד, בורשט הוא מרק שיש לו כל כך הרבה אינטרפרטציות

רפרוף קל באגף המתוק של הבלוג יגלה לכם כי ישנם כאן כבר כמה מתכונים השייכים לז'אנר העוגיות אותן אני מביאה לכם היום: בצק פריך, ממרח

כבר תקופה ארוכה שבוער בי לבשל מטבוחה אסלית, כזו שיושבת שעות על הגז, כמו של המאמות. יש באמתחתי כבר מספר מתכונים ש-"אמהות מבינות עניין של"

סלט תפוחי האדמה הנוסטלגי של חמותי יהודית הוא הכי "של פעם", ברמת שימורי הגזר והאפונה (שמודה שעד להכנת סלט זה טרם יצא לי לרכוש), אך

לחם תירס הוא אחד המאפים האמריקאים היותר ידועים, אותו אוכלים בעיקר לצד המנה העיקרית, למרות שהוא גם קצת קינוח. נהוג להגישו לצד ברביקיו טוב וקולסלו,