עוגת שכבות מוס קפואה ומושלמת
כפי שסיפרתי לכם במתכון של העוגיות טחינה הנמסות בפה, התחלתי לעלות מתכונים מהאוב. לאחרונה, אני "נופלת" על חבריי עם בקשות למתכונים של מאכלים, לפעמים שנים
כפי שסיפרתי לכם במתכון של העוגיות טחינה הנמסות בפה, התחלתי לעלות מתכונים מהאוב. לאחרונה, אני "נופלת" על חבריי עם בקשות למתכונים של מאכלים, לפעמים שנים
כבר זמן מה שמתחשק לי להכין עוגת פיסטוק, עוגה שטרם יצא לי להכין.
על העוגה הזו שמעתי מנועה, חברתי היקרה, שסיפרתי לכם עליה כבר פה, באחת השבתות החורפיות האחרונות שהוזמנו אל הקמזלים לארוחת צהרים.
יש לנו חבר שכל פעם שמתלהב ממשהו הוא אומר "ה-צ-ג-ה!!". כשלקחתי את הביס הראשון מהעוגה הזו, זו המילה הראשונה שעלתה למוחי, ואם אכניס לכם את
בהמשך לעוגת הממרחים והפירורים הבחושה והסופר דופר מוצלחת הזו, היום אני מביאה לכם מאותו מקור מהימן, (עדידס שלי, aka "הקונדיטורית", כמובן) עוד עוגה בחושה קלה
סבתא ריקה שלי ז"ל (שכבר סיפרתי לכם עליה פה ופה למשל), הייתה אופה בחסד.
איך הזמן טס כשנהנים.. זהו פוסט מספר 100 שאני מעלה לבלוג שלי, מאורע הדורש יחס מיוחד ושונה.
בהמשך ישיר לפוסט של הקרם קרמל, אני מציגה בפניכם היום את אותו מרקיז שוקולד מדובר, שאת מתכונו העבירה לי גילה בשיחת טלפון לפני ארוחה גדולה,
אם יש קינוח אחד שהכי מזוהה עם אמי היקרה – הרי הוא לפניכם. עוגת פירות רכה ומנחמת, שמפיצה ריח מוכר ומשכר של בית.
יש לנו מסורת של כמה שנים, שסביב יום הולדתה של מיקה, ביתי הבכורה, אורן ואני עושים לה יום כיף – זמן איכות עם אבא ואמא
ממבט ראשון נדמה כי לפניכם נמצא מתכון של עוד עוגה בחושה, אך זו אינה רק "עוד עוגה" מבחינתי.
אין עוררין על כך שהקינוח האהוב על אחי הקטן חגי, או כפי שאני קוראת לו – שמגי (הוא הולך להרוג אותי עכשיו!), הוא key lime
ותהיו מעודכנים בכל פעם שאני מעלה מתכון חדש