קטגוריה: כרוב

לפני שנים לא מעטות הייתי בסדנת בישול של מירי קוס המדהימה, שסיפרתי לכם עליה כבר בפוסט העתיק של הדג מעורב ירושלמי. מתכון מנצח, שאם אתם

היום אני גאה להציג בפניכם את הנשנוש האולטימטיבי, אותו אני מכינה על בסיס שבועי לאחרונה.. מדובר בביסים פריכים, טעימים, מלוחים וחרפריפים בדיוק במידה שמכינים ב-10

קולסלאו הוא סלט הכרוב האמריקאי הקלאסי, אותו סלט שתמיד תמצאו מוגש לצד הברביקיו. גם אצלי בבית סלט זה מאד פופולרי, במיוחד אצל יונתוש שלי, שיכול

דפדוף זריז בקטגוריות הסלטים ותבחינו בקלות כי ישנם בבלוג כבר לא מעט סלטי כרוב (כדוגמת סלט הכרוב התאילנדי, סלט הכרוב והתירס, סלט הכרוב עם האטריות

בהמשך לפוסט של הבשר המפורק, בו סיפרתי לכם על ארוחת הסילבסטר האסייתית השווה שבישלתי לחבריי, היום הגיע תורם של החמוצים האסייתיים הפשוטים אך הממכרים שלי,

על המנה הבאה יש לי פוד-קראש רציני. חיפשתי תירוצים להכין אותה כמעט לכל אירוע שאירחתי בחודשים האחרונים וכל פעם, ללא יוצא מן הכלל, היא חוסלה

אשתף אתכם כי מעולם לא התלהבתי יותר מדי מכרוב ניצנים. לא שהיו לי יחסי שנאה איתו, פשוט לא נמשכתי אליו בכלל – די התעלמתי מקיומו.

את סלט הכרוב והנבטים הטעים הזה של יוסי (שסבתו חתומה על פשטידת תפוחי האדמה המעולה הזו) יצא לי לאכול כבר בכמה הזדמנויות לאורך השנים במפגשים

את המתכון הקוריאני הבא, אותו למדה לפני שנים מבחורה פיליפינית בלוקסמבורג, העבירה לי צוקי הבלתי נלאית, אחת הבחורות היותר נמרצות שאני מכירה. היא סיפרה לי

לאחרונה מאד מתחשק לי כרוב ממולא ביתי, טוב ומנחם. החשק התחיל כשליאת סיפרה לי על סיר הממולאים המגרה שלה ומאז הוא איתי. שיחה אחת נוסטלגית

ביום הבחירות המקומיות האחרון, שהיה גם שבתון מבורך ונפלא, החלטנו בשיא הספונטניות להרים ארוחת "על האש" קטנה בצהרים.

היום אני גאה להציג בפניכם את בן הדוד של סלט הכרוב התאילנדי המעולה הזה (או בגרסה יותר בועטת: his brother from another mother ).