קטגוריה: בשר

המנה הזו נולדה אצלי במטבח מאילוץ. שניה לפני שרצתי מהבית בבוקר הבנתי שלא דאגתי לילדים לצהרים ולא הפשרתי שום דבר. מצאתי במקפיא שאריות בשר ועוף

בנותיה של זיוה דודתי (הזכורה לכם מסלט הגזר הפיקנטי) התפלאו שאני לא מכירה את הקציצות של אמן, בסגנון: "מה? לא טעמת את הקציצות של אמא?!

לאחרונה מאד מתחשק לי כרוב ממולא ביתי, טוב ומנחם. החשק התחיל כשליאת סיפרה לי על סיר הממולאים המגרה שלה ומאז הוא איתי. שיחה אחת נוסטלגית

החורף הגיע בשעה טובה ואיתו מגיעים החשקים (לפחות אצלי) לתבשילים מעט כבדים יותר, מנות מנחמות וריחניות שמתחשק לחפור בהן עם כף גדולה.

על המנה הזו אני שומעת מרוני זה זמן מה. אותה סבתא מצרית אהובה שלה, שהביאה לנו את  המג'דרה המעולה, היא שאחראית גם על פשטידה נפלאה

ארוחת ראש השנה ממש מעבר לפינה (רק שני ימי ההולדת של ילדיי נמצאים בדרך 😀), ומי שהתפריט שלו עוד לא סגור הרמטית, או לחילופין, לא

מסעדת ברביקיו קוריאני עדיין אין בארץ (לפחות לא שידוע לי..) אבל ברבע שעה עבודה, ממש "על הדרך" אנחנו יכולים להכין לנו בקלות קערה מלאה בטעמים

עם הכנת הרוטב הזה, שהוא מעין ציר נפלא של טעמים, עולם חדש נפתח בפניי.

כבר שנים שאני רוצה לסמן X בחגורה על ביף וולינגטון.

שרה'לה, אמה של נתקה חברתי האהובה (אותה ג'ינג'ית שחתומה על סלט הגזר הג'ינג'י ושסיפרתי לכם עליה במתכון של הטרייפל תותים) היא אלופת הטיגונים: שניצלים וקציצות

בהמשך למקלובה הנפלאה והאותנטית הזו, השבוע ביקרתי אצל ליאלי לעוד כמה שעות למידה והנאה במטבחה.

באחד מצהרי שישי האחרונים הגעתי לאסוף את יונתוש שלי מחבר. תפסתי את אמו על חם מפזזת לה במטבח בין הבישולים.