פורסם ב: ארוחת בוקר, המלצות, מסעדות

בוקר בנולה

יש לנו מסורת של כמה שנים, שסביב יום הולדתה של מיקה, ביתי הבכורה, אורן ואני עושים לה יום כיף – זמן איכות עם אבא ואמא (מנהג שגם אחיה ייהנו ממנו כמובן..).

שנה שעברה פתחנו את יום הכיף שלנו בבית הקפה/ קונדיטוריה אמריקאית "נולה" שברחוב דיזנגוף בתל אביב – חוויה שהייתה זכורה עליה כל כך לטובה, שהשנה הודיעה לנו שרוצה בדיוק כך שוב לפתוח את ה- Sunday Funday שלנו.

עם ביקורי הראשון בנולה, הריחות הממכרים של חמאה ושחיתות באוויר, מיד עשו לי פלאשבק לשנתיים שחייתי בצפון קרוליינה בתור ילדה (נולה מגדירים עצמם כקונדיטוריה בסגנון ניו אורלינס, כך שמדובר די באותו מגרש משחקים). כשעיניי נחתו על הויטרינה המפוארת המלאה בכל תופין אמריקאי אפשרי, ידעתי שאני חייבת לקחת את מיקה "הממתק המהלך" למקדש זה.

מיקוש שלי לא רק אוהבת מאד לאכול מתוקים מכל סוג שהוא, היא גם מאד אוהבת לאפות (בטוח סיפרתי לכם את זה כבר בעבר..). בזמן האחרון אני אפילו מוצאת אותה בזמנה החופשי צופה בסרטונים של קרין גורן ומחכימה (בטח פחות מזיק מחומרים אחרים שאפשר לצפות בהם..)

אהיה כנה ואגיד לכם ישירות – בשביל האוכל לא שווה להגיע במיוחד עד לפה. הוא כבד ולא תמיד הכי מוצלח. אך בשביל הויטרינה והייחודיות של המקום הזה – כדאי (יש גם גינה אחורית כיפית).

התיישבנו באחד השולחנות בחוץ, באיזור התחום על המדרכה בדיזנגוף. ראשית הגיעה השתייה שהוגשה בצנצנות קטנות – גימיק חמוד וכיפי: קפה קר (18 ₪) שוקו קר קטן (12 ₪) ומיץ תפוזים סחוט טרי (18 ₪).

אני הסתנוורתי והלכתי על ה – Blackstone Biscuit – ביסקיט (מאפה סופר דופר חמאתי שמקורו בדרום ארצות הברית) חצוי ומעליו עגבנייה בגריל, בייקון/סלמון (הלכתי על הבייקון – אם כבר, אז כבר ), ביצה עלומה והולנדייז מוגש עם סלט ירוק (62 ₪) . בעצם, מדובר במעין Eggs Benedict (ארוחת הבוקר האהובה עליי!) עם טוויסט אמריקאי שלוקח אותו לכיוון מאאאד כבד (לא שאגס בנדיקט רגיל הוא קליל..). הביסקיט לא היה נימוח כפי שדמיינתי וזכרתי, נהפוכו. הסלט, שהיה בעל פוטנציאל "להקליל" את המצב, לא עשה זאת היות והיה מוטבע בוינגרט בלסמי מתוק מאד. בסופו של דבר, פירקתי את הצלחת לגורמים ונשנשתי מכל דבר, אבל בואו נגיד שלא אזמין את המנה שוב – מדד שמבחינתי די גוזר את דינה של המנה.

אורן הלך על האופציה הבנאלית (כביכול) של החביתה: אומלט פטריות תרד ובצל (55 ₪) מוגש עם האש בראון, סלט ירוק, גבינת שמנת ולחם קלוי עם חמאה. במילה אחת: יציקה.

האש בראונס, מאכל מאד פופולרי בדרום ארצות הברית הם בעצם תפוחי אדמה מטוגנים, כך שהם קריספיים מבחוץ ונימוחים מבפנים, שניתן להגישם בוריאציה של צורות. אני מעדיפה אותם בצורת נגיסות קטנות ומושחתות (נניח כמו בגודל של מיני נאגטס), אך בנולה מגישים את ההאש בראון כמעין פשטידת תפוחי אדמה או לביבה ענקיסטית. לצד החביתה המטוגנת, הלחם המשוח בחמאה ואותו מקרה של הסלט ה-"לא מרענן" כמו במנה הקודמת – רק מלהסתכל על הצלחת אפשר לשכוח מתפקוד סטנדרטי בהמשך היום, אלא אם כן התחנה הבאה שלכם היא המיטה.

לקח לפעם הבאה: מהשולחנות סביבי הבנתי שמה שחייבים להזמין כאן הוא בייגל, עם איזה מילוי שמתחשק – סלמון, חביתה וכו' (מנות הבייגל נעות בין 15-39 ₪, החל מבייגל עם חמאה וריבה ועד בייגל עם סלמון ושמנת ). הבייגלים פה טריים ומושלמים (לקחתי שקית מלאה הביתה כמובן). אז קחו את עצתי – אל תסתנוורו מתפריט ארוחת הבוקר ולכו ל- real deal שהוא הבייגל.

מנה מוצלחת נוספת היא הפנקייק (46 ₪) המוגש עם אבקת סוכר, סירופ מייפל בצד ופירות העונה/בייקון. מיקה זכרה את הפנקייק השמנמן והנימוח של נולה לטובה והזמינה אותו שוב בליווי סלט הפירות המפנק והתענגה על כל ביס.

עם בטן מפוצצת, מיקה ואני ניגשנו לויטרינת ההפתעות לקחת טייק אוואי הביתה מכל הטוב הזה. משום שתכננו עוד להמשיך את יום הכיף שלנו ולא לחזור מיד הביתה, נאלצנו לוותר על כל השחיתויות המעלפות שקרצו לנו מויטרינת הקירור (כמו ה – Hat's Addiction— פאי של שוקולד ובייגלה, Mud Pie – שילוב מושלם של שוקולד קצפת ועוד קצת שוקולד, פאי פקאן מעולה ועוד ועוד..).

אך אל דאגה, פיצינו על מחסור זה בויטרינה השנייה – מיקה בחרה בכמה קלאסיקות ופתאום הייתה לארג'ית במיוחד עם האחים שלה, שלא יחסר לאף אחד: העמסנו עוגיות שוקולד צ'יפס ועוגיות קשת בענן (חמאה עם סוכריות צבעוניות נוצצות, לא היה סיכוי להשאיר אותן במקום ) ענקיות, רכות ונימוחות (כל אחת 10 ₪), בראוניז גדולים, עשירים ושוקולדיים (14 ₪ ליחידה) וכמובן שקית בייגלס ששלושתם טרפו לארוחת ערב.

אם אתם (או ילדיכם) מחובבי הקאפקייקס – סיבה נוספת לבוא לבקר, אני מכירה כמה אנשים שנשבעים כי הקאפקייקס הטובים בעיר נמצאים כאן (מיקה ואני הגענו למסקנה משותפת כי הקאפקייקס הם לגמרי over-rated והינם הרבה יותר יפים מבאמת טעימים..).