קטגוריה: תוספת

לפנינו מתכונצ'יק כיפי וקליל, שלוקח דקות בודדות להכין ואפילו פחות זמן לזלול . אגוזים מקורמלים במייפל שנפלאים כתוספת קראנצ'ית לסלטים, על קערת דייסה, סמודי בול,

אם יש סלט בעולם שאפשר להגדירו כ-"סלט גרנדיוזי" – זה זה. הוא גדול מכל כך הרבה בחינות – החל ממרכיביו הרבים, המגוונים והצבעוניים ועד הרוטב

כרובית בתנור היא אחת התוספות היותר שגורות אצלי בבית, אם בתיבול פשוט של שמן זית, מלח ופלפל כתוספת לארוחת צהרים של הילדים ואם בתלבושת קצת

לפני המון שנים, בימים שבהם סבא וסבתא שלי עדיין גרו בחיפה.. או בעצם כשעדיין היו לי "סבא וסבתא" (כבר כמה שנים שיש לי רק את

התלהבות אוחזת בי עם כתיבת המתכון הבא שהצליח להפתיע אותי במידת ההצלחה שגרף בקרב טועמיו. מדובר בקציצות חצילים אפויות וכל כך טעימות, שזיכו אותי בכמה

את התוספת המושחתת הבאה קרנונה הכינה עבור ארוחת שחיתות מפנקת שערכנו בהתאם לתו הסגול. הגראטן הנוסטלגי קרא בשמי מהצד השני של השולחן ופשוט הייתי חייבת

ירקות ירוקים מוקפצים היא אחת התוספות הכי שגורות במטבחי. כל פעם הרכב ירוקים אחר "עולה למגרש", לעיתים אני נצמדת רק לירק אחד ופעמים אחרות משלבת

לחם תירס הוא אחד המאפים האמריקאים היותר ידועים, אותו אוכלים בעיקר לצד המנה העיקרית, למרות שהוא גם קצת קינוח. נהוג להגישו לצד ברביקיו טוב וקולסלו,

את האורז המעולה הבא, זיוה דודתי, בשלנית-העל, אלתרה אצלה במטבח באחת מהארוחות המשפחתיות האחרונות שלה. עוד באותו ערב, עם כוס התה הקבועה בידה, סימסה לי

את מנת האורז המיוחדת הבאה עדידס הביאה לארוחת "על האש" שהוזמנו אליה. עוד לפני שלקחתי ממנה ביס, ידעתי שאת המתכון הזה אני ארצה כאן בבלוג.

מנת הבית שלנו בימי הקורונה, אליה חזרנו שוב ושוב היא אורז מטוגן עם עוף (מוקפץ אורז ועוף). אני נוהגת להכין אותה בשתי ורסיות: בתחילה מכינה

באחת מארוחות השישי האחרונות אצל הוריי לפני טירוף הקורונה, השולחן היה עמוס במטעמים רבים. את רובם אימי הכינה בפרץ של יצירתיות ואלתור, כפי שנוהגת לעיתים