פורסם ב: ללא גלוטן, מנה עיקרית, עוף

עוף בתערובת פירות יבשים

את מנת העוף העשירה והחגיגית הזו טעמתי לראשונה לפני כעשור, באחת ארוחות השישי המפנקות והמהנות אצל מירי ואבי.

עם פתיחת הבלוג, ידעתי כי לפני אחד החגים לבטח אעלה אותה.

אין ספק, כי החג שמתאים כמו יד לכפפה למנה הזו הוא ט"ו בשבט, אך גם ראש השנה הוא הזדמנות נהדרת לפנק את באי שולחן החג בעוף בפירות יבשים של אביקו.

אבי ומירי וילדיהם (aka: הלוגסיים) הם משפחה שלי, על אף שאין ביננו קשרי דם (מדד שהוא לעיתים קצת over-rated..לא?). מירי ואמי הולכות יד ביד מאז ימי הפעוטון בבת גלים ואבי ואבי (הפעם מלשון אבא שלי) חברו אליהן, איש איש לזוגתו, בשנות התיכון. מאז ארבעתם יחד. משוגע לגמרי. אני יודעת.

שני הזוגות הצעירים התחתנו בחיפה בהפרש של שבועיים (עם חלב על השפתיים או מטפורה דומה אחרת ) והקימו את הקנים שלהם במקביל.

לאורך השנים שתי המשפחות צברו יחדיו אינספור מפגשים, אירועים, חוויות וסיפורים. בין היתר, גם האהבה לאוכל משותפת לשני השבטים ומחברת ביניהם (מי אמר פיקניק בכרמל ולא קיבל? מפגש שאנו מנסים לשחזר יחד עם כל הנכדים כבר תקופה.. יום יבוא וזה יקרה, לא נאמר נואש ).

כל אחד הביא את האוכל מבית אמו ויחד נוצר שעטנז טעים במיוחד (למעט אבא שלי, שמי שהביאה את האוכל מבית אמו, היא אמו בלבד. הספצייליטה שלו במטבח הוא כוס קפה או תיבול סטייק לפני עלייתו על המנגל . אל דאגה, הוא מחפה על כך (ובגדול) בתחומים אחרים).

מירי, שהוריה הגיעו מרומניה, הביאה מעדנים כמו מלאי (גרסתה של סבתא שלי למעדן זה תעלה כאן בקרוב..), ממולאים, מרק צ'ורבה.. ואבי, ששורשיו במרוקו, מאכלים מפוארים ממטבחה של אמו האהובה רחל ז"ל, שהייתה בשלנית בחסד.

בשנותיה האחרונות, סבתא רחל העבירה לילדיה את תורתה הקולינארית במסגרת סופי השבוע, בהם היו, כל אחד בתורו, מבלה איתה שישי-שבת. עם השנים, התפתחה תחרות (לא כל כך) סמויה בין האחים מי הבשלן שמשחזר את מנותיה של אימם על הצד הטוב ביותר. לפי הלוגסיים, כל אח מתמחה בבישולים שונים של אימם, כך שכאשר נפגשים כולם יחדיו בארוחות החג, מוגשים כל התבשילים המגוונים, כאילו רוחה של סבתא רחל איתם בחדר. אך עמוק בלב, כולם יודעים כי אף אחד לא באמת מגיע לקרסוליים של בישוליה (הרי אף בשלן, כמה טוב שיהיה, לא יוכל לשחזר את טעמה של הנוסטלגיה , נכון?).

כאשר התקלתי את הלוגסיים עם הבקשה למתכון זה, לתומי חשבתי כי אבי פשוט יכתוב לי מייל/הודעה עם המצרכים והוראות ההכנה. אך, הסתבר כי לתבשיל זה (כמו שאר מאכליה של סבתא רחל) אין מתכון מסודר.

בעצם, מבלי להתכוון לכך, הענקתי ללוגסיים הזדמנות חגיגית (אין בעד מה ) להעלות לראשונה מתכון זה על הכתב. מעשה שהצריך את הכנת המנה על ידי אבי, כאשר תוך כדי דייק והגדיר כמויות ומהלכים, היות והכמויות של סבתא רחל היו בסגנון- "כמה שנכנס".

לפני שנתחיל, אוסיף כי כשהכנתי בעצמי את המתכון, ביצעתי בו כמה שינויים מינוריים (כמו הפחתת כמות פירות היבשים לדוגמא). אציין לאורך המתכון מהם השינויים שלי ותבחרו אתם את גרסתכם.

כפי שבטח כבר הבנתם, זהו לא מתכון של "שגר ושכח", אך אל תתנו לאורך להפחיד אתכם, אין פה שום מהלך מסובך. הכנת המנה לגמרי אפשרית ושווה את האקסטרה מאמץ.

ברור כי מנה זו מתאימה רק למי שאוהב גם מתוק במנה העיקרית שלו. בתור אחת שנהנית מאד מהשילוב של מתוק ומלוח, אני חייבת להודות שקצת נבהלתי כאשר מירי העבירה לי את רשימת המצרכים למתכון – כמות פירות היבשים, הסילאן והדבש נדמתה ככזו שתניב מנה מתוקה מדי ובלתי מאוזנת. שמחתי לגלות שטעיתי- כאן נכנס לתפקידו הפלפל הלבן, שנותן פייט וניגוד נפלא לכל המתיקות הזו (ובשילוב עם הקראנץ' של האגוזים, מדובר במעדן).

מצרכים:

למרק/ציר:

1 בצל חתוך לרבעים

6 כוסות מים

1/2 כפית מלח

1 כפית פלפל לבן

1 כפית כורכום

10 שוקיים של עוף (פולקע)

אם אתם מעדיפים, אין בעיה להמיר את הפולקע בחמישה רבעים מופרדים לירך ושוק.
אני הכנתי ללא עור. לשיקולכם.

2 כפות שמן קנולה/חמניות

לתערובת פירות היבשים:

2 כפות שמן קנולה/חמניות

3 בצלים בינוניים חתוכים לקוביות

300 גרם משמשים מיובשים

אני השתמשתי בקצת יותר מחצי כמות – כוס וחצי משמשים מיובשים. יצא עשיר ונפלא בעיניי. שוב, לשיקולכם.

300 גרם שזיפים מיובשים מגולענים

בדומה למשמשים, הורדתי את הכמות לכוס וחצי.

150 גרם צימוקים בהירים (כוס גדושה) – שכחתי לצלם בתמונת המצרכים . אופס.

150 גרם אגוזי מלך קצוצים גס (כוס וחצי)

2 תמרים מגולענים וחתוכים ל-8

4 כפות סילאן (ללא תוספת סוכר) + עוד 2 כפות להברשה

2 כפות דבש

כפית פלפל לבן

חצי כפית כמון

מלח, פלפל (תוספת שלי)

שני סירים: אחד נמוך ורחב והשני לציר/מרק.

הוראות הכנה:

מתחילים עם המרק/ציר שמשמש אותנו גם ל"שליקת העוף":

מעמידים על הכיריים, על אש בינונית-גבוהה, סיר עם כ-6 כוסות מים, ומבלי לחכות שירתחו, מוסיפים את רבעי הבצל.

הפוך ממה שרגילים- לטגן את הבצל ואז להוסיף את המים. אבל ניצמד למתכון המקורי.

מוסיפים לסיר את המלח, הפלפל הלבן והכמון.

מערבבים ומכניסים גם את חתיכות העוף ושתי כפות השמן.

מרתיחים, מורידים לאש בינונית ומבשלים כ-8 דקות נוספות.

את הקצף שמצטבר על פני המרק מסירים בעזרת כף או מסננת.

מכבים את האש, מוציאים את חלקי העוף בזהירות למסננת, ושומרים את המרק/ציר לשימוש נוסף בהמשך.

כעת ניגש להכנת תערובת הפירות היבשים:

בסיר נמוך ורחב, מחממים על אש בינונית את השמן ומטגנים את הבצלים עד שנהיים שקופים.

מוסיפים לסיר את חלקי העוף, בשכבה אחת, ו-"סוגרים" אותם (כשלא רוצים להשתמש במילה "מטגנים" ) כ-3 דקות מכל צד, ותוך כדי ממליחים ומפלפלים אותם (תוספת שלי).